"אשר נשבע ה' " שנפסל, ולהתחיל את השורה בקטע שנשאר "אשר נשבע . . . לתת להם"

ולסיים בשורה התחתונה "כימי השמים על הארץ" ?

לא כותבים השמים על הארץ בשיטה א

חזקה עליי כי גניזת שמות הוא 'שעת הדחק', ולכן מסתמכים על דעת יחיד כדי להימנע מכך.

אז, אם אין כלל הדעות נגד מה שהצעתי, מותר.

אז אשמח לדעת איפה כתוב. ומי הכותב.

ראה פ''ת סי' רפ''ח ס''ק ו' וכן משמע מהט''ז שם שזה רק רמז בעלמא. וכ''ה לשון הרמב''ם "ומצוה" לכתוב על הארץ וכו' (פ''ה).

גם חור, וגם שינוי מהמקובל? ואם במילא ימחר בזיל הזול אז עדיף להשים טלאי ולכתוב בצורה המקובלת.

לעניין שאלתך

לענ"ד משום כבוד המzוזה אסור לעשות דברים כאלה אם לא שזה שעת הדחק

בענייני עלמא אנחנו כל כך מקפידים על כל פגם ודווקא בענייני קדושה נזלזל כך

מישהו מאיתנו היה קונה בגד עם חור בכלל שהחייט היה לו דפקט?

לא ייתכן שבענייני קדושה נשתמש במזוזה עם חור

זה פשוט זלזול במצוה 

בהלכות ס"ת יו"ד סי' רע"ה
וז"ל : "כי אין לתוך השם ולעשות נקבים ביריעה"

עיין שם בנושאי כלים כמה הבנות ברמ"א הזה,
בפשטות כי זה נחשב ביזיון לשם לחתוך אותו

גם לגבי כתיבת תיבות נוספות בשורה האחרונה חוץ מהמילים "על הארץ" עיין שם בסי' רפ"ח סעי' י שאין לעשות כך

למרות שבדיעבד כשר פשוט שאין לעשות כך לכתחילה

המזוזה במחסן שספק אם נחוצה שם. לא חסרים מקומות כאלה.

לכן, השאלה נשאלת על מציאות קיימת. בדיעבד כמובן.

תודה למגיבים.