|
כפי הידוע לי מי קלף גורמים להחלשת האחיזה של הדיו בקלף.
אין בזה כללים ברורים ואי אפשר לדעת בדיוק עד כמה זה מחליש.
זה תלוי באיכות הקלף, ברמה הספיגה שלו, ברמה השבריריות שלו, ברכות/קשיות, וכן בכמות המי קלף ששמו על הקלף.
הבעיה העיקרית היא בפרשיות של ראש בצד השמאלי, שם הקיפולים הם הכי חדים.
כמה טיפים:
1. לא צריך למרוח על כל הקלף, אפשר להשאיר את הרבע השמאלי של הקלף בלי למרוח, במילא הקלף שם איכותי ולכן אין כל כך צורך במי קלף.
לחלופין אפשר למרוח שם כמות מועטת מאוד (למשל להתחיל למרוח מהחצי ולכיוון ימין, ואז במריחה השנייה שיורד פחות מי קלף אפשר למרוח את הצד שמאלי).
2. ללמוד לבחור קלף טוב, פרשיות של ראש צריכות קלף רך, לא אטום מדי, לא שומני ולא יבש.
3. מומלץ להשאיר בצד השמאלי כשניים וחצי ס"מ גליון, ולפקש מהמכניס לבתים לא לחתוך גליון זה וכן שישתדל ששני הקיפולים הראשונים יהיו שם, ואז זה מונע הרבה מהפסולים.
4. בפרשיות של ראש להשתמש בדיו יחסית חדש (לא דיו שכבר הרבה שבועות בקסת) ולא להשמיך אותו יותר מדי.
5. אפשר לעשות ניסויים- לשים מי קלף ולכתוב בדיו ואחרי כמה ימי לקפל ולשפשף עם האצבע ולראות מה קורה, ולעומת זאת לקחת קלף בלי מי קלף ולקפל ולראות.
6. מומלץ מאוד לא למרוח פעמיים מי קלף, ובודאי שלא שלוש םעמים, גם יש לשים לב לכמות מי הקלף שיורדת כשמורחים, כי יש מריחה אחת שמורידה יותר משלוש מריחות.
7. גם מומלץ לא לחסוך בקלף ולהשתמש בפרשיות הארוכות של שמע ווהי"אש בחלק האמצעי של הקלף, דהיינו שסוף הפרשיה יגמר לא ממש בשמאל של היריעה, כי שם הקלף יותר אטום וקשה.
8. שיוף הקלף מועיל לתפיסת הדיו (שיוף לחספס, ולא שיוף להחלקה), ומומלץ לשייף בצד השמאלי.
9. אם אתם מתלבטים אם יש יותר מדי מי קלף אז תשייפו.
השיוף זו אומנות בפני עצמה, והחלק הכי מסוכן הוא הצד הימני, ששם אפשר להרוס את הקלף (שיהיה קשה לכתיבה) בקלות. ולכן מי שלא מספיק מבין שישיף רק בחצי השמאלי.
בהצלחה
|
