זו פעם הראשונה שאני עומד לכתוב את שירת הים. אני מתוח.

האם יש למישהו איזה טיפים והמלצות איך לשרוד כתיבה זאת?

האם לכתוב את טור ימין כולו ואחר כך להמשיך בטור האמצעי וכו'?

האם להכין קולמוס אחר, דק יותר, בשביל שורות הצפופות?

בקיצור, כל עצה שיש לכם תועיל.

ראה באתר שלי את הדוגמה - מותר לצלם והעתיק ממנו כמובן.

http://www1.saad.org.il/elihu/shemot/39.html

נדמה לי שזה מתוך ס"ת שכתבתי לרב נויבירט זצ"ל, אך יתכן שזה ספר אחר. הוא פסק בכל אופן.

בהצלחה.

לא להתייחס לשרטוט של המשרטט אלא לגלוש מהשרטוט, באות אחת לפחות, בעמודה הימני והשמאלי של השירה ע"מ שיהיה אריח ע"ג לבנה. 

קצת שינוי מהשגרה תמיד טוב

אם יש לך תיקון קיפולים או שקף טוב לא אמור להיות בעיה כלל

פשוט להיצמד לתיקון

חשוב שהתיקון יהיה מותאם לרוחוב העמוד שלך

השרטוטים הפנימיים אין צורך להתייחס אליהם הם מיותרים לחלוטין תחשוב שאינן קיימים פשוט תכתוב לפי התיקון אות מול אות

ההלכה אומרת שצריך להיות אריח על גבי לבנה ממש

כלומר חייב להיות חפיפה בין הטורים שלכל הפחות אות אחת עולה על גבי השורה מתחתיה
גם אם אומנם כך הורה לך הרב נויבירט זצ"ל המציאות בפועל שרוב ככל פוסקי דורינו יורו שזה כשר רק בדיעבד

אפילו הרב מועלם שכתב בזה דברים לא ברורים ביריעות שלמה הודה לי בכתב שמדובר בטעות וחייבת להיות חפיפה בין הטורים

לצערי הוא לא טורח לתקן את הטעות הזו בהוצאות החדשות של היריעות שלמה, וכשסופרים טועים בזה בגללו הוא מורה להם שחייבים לתקן

כדאי לראות בשירת הים של ספר תורה [המיוחס] להר"ן

- יש חפיפה בין השורות.

- מרחיב אותיות, כנהוג.

- מניח רווח של ט' אותיות לאחר "ובמשה עבדו" ולאחר סוף השירה לאחר "הים".

- מחלק גם שורה האחרונה לשלשה חלקים, לא כפי שנכתב ברמב"ם ובספרי תורה תימניים ששורה אחרונה נחלקת רק לשנים.

אז אין להוכיח באופן ברור שום דבר.

מ"מ זה מעניין.

האם יש בין סופרים אשכנזיים שעושים כהוראת רבי עקיבא איגר להשאיר רווח ט"א אחר "ובמשה עבדו"?

משום מה נשמט מהודעה הקודמת

מנהג הספרדים להשאיר רווח פרשה לפני השורה הריקה של שירת הים ושל שירת האזינו וכן בשורה האחרונה של שירות אלו לא לסיימה עד הסוף אלא להשאיר רווח לפני השורה הריקה, בדיוק כמו בצילום שהבאת

כך כותב הקול יעקב וכך המנהג פשוט אצל ספרדים, וכך מופיע בכל התיקוני סופרים הספרדיים

לא עשיתי כן בלי הסכמה מלאה של גדול הדור הרב נויבירט. אתה טוב ממנו אולי, אך מה אעשה והוא פסק.

"מכשיל" מתאים רק כאשר גדולי הדור פסקו אחרת.

אינני מחויב לרב מועלם אף כי אני מעריך אותו מאד.

כאשר שאלתי את הרב נויבירט היו לעיניי ס"ת ישנים שככה בדיוק כתבו.

לכן, אל תבוז לראשונים שאנחנו נשענים על דבריהם ומעשיהם,

ואל תבוז לפסיקת הרב נויבירט.

גם הרב דוד אסולין סמך ידיו על שיטתי.

עיין ספר קול יעקב (רעה, כא)  ותראה שכותב שמי שעשה השירה כמו שאתה עשית באופן שיש רווח בין הטורים זה פסול וחייב לתקן

ומביא לכך מקורות מהאמרי שפר, בדק הבית, ושיירי כנסת הגדולה (מצורף צילום מהקול יעקב)

אז אומנם אולי אתה לא מחוייב לקול יעקב ולמקורות שהביא, אבל אתה לא יכול להמליץ לסופרים להעתיק מהצילום שלך את שירת הים כשלפחות יש שיטות שספר כזה הוא פסול וחייבים לתקנו, וזה יגרום נזק לא קטן לאותם סופרים שכן מדובר בתיקון לא פשוט בכלל

ואגב, אני לא מכיר ספר שכתב להכשיר בזה אשמח לדעת עליו.

להלן ציטוט דבר הרב גרוס בעניין להסביר את הצורך בהצמדת הטורים ואף חפיפה מעט בין טור לטור

במגילה (טז ע"ב) וכן במס' סופרים (פי"ג ה"ג) כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח [דהיינו אחת בולטת מהשניה], חוץ משירה זו [עשרת בני המן] ומלכי כנען, שהם אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה [ללא בליטות], כדי שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' הר"ן בחידושיו, שכשהחומה שוה בשני ראשיה ואין בה בליטות אי אפשר להוסיף עליה אבנים לחזקה, כמו אם היו שם בליטות ושיני החומה, שאז יוכלו להוסיף על הבנין, כך בשירת האזינו שכתוב בה מפלתן של רשעים והאומות, אין לעשות בה בליטות.

וכיון שכך, שירת הים צריך שיהיו בה בליטות משורה לשורה, שיהיה בנויה חזק, כדי שלא תהא תקומה למצרים.

סוף ציטוט

לגבי הרב נוייבירט זצ"ל זכיתי לגדול בילדותי בשכנות עם הרב נוייבירט ואני מכיר באופן אישי את מידותיו הנאצלות וגדלותו בתורה
אני מאמין שכך הורה לך, ואולי היה לו מקורות לכך שאינני מכיר

בכל מקרה אי אפשר לבוא ולהכשיר דברים משמועות כשבכתובים כתוב לפסול (אולי למעט בעל השמועה בעצמו)

אגב, במקצועי בעריכת תיקוני סופרים, לא אחת אני פונה לגדולי הרבנים בשאלות מהסוג הזה

והמציאות מוכיחה שגם רבנים שעסוקים מהבוקר עד הערב בהלכות סת"ם לא בהכרח מונחים בפרטים ובדקויות של נושאים אלה ללא עיון במקורות ובפוסקים

לפעמים עונים תשובה כללית ולאחר העיון משנים את דעתם, שהרי אלו לא שאלות הנשאלות כל כך, כי הרי רוב ככל הסופרים מעתיקים מתיקון סופרים ולא ממש נוטים לברר סיבת כל רווח ושינוי כזה או אחר

אל לנו להתעלם שהלכה מחודשת זו לא נזכר לא בש"ס ולא בראשונים או באחרונים עד שבא בעל האמרי שפר שהיה סופר בעיירת קארלין ולא פוסק מפורסם כלל והוא חידש את זה.

לפעמים שתיקת הפוסקים מלמדת הרבה.

משמעות המילים כפשוטם
כתב על גבי אוויר ואוויר על גבי כתב

בכל מקרה מסורת חזקה יותר מכל דבר
זה המסורת והמנהג הפשוט בכל הקהילות ולא משנים