שלום וברכה

יש בידי פטנט שככל הנראה מוכר אבל כדאי למי שלא ראה וידע להתעדכן

מדובר בהכנסת הרצועות לאחר הכנסת הפרשיות וסגירת הבתים שהרבה פעמים קורה שמתגרד מהרצועות מהבית במהלך ההכנסה, הפיתרון לכך הוא ממש פשוט: מכניסים חתיכת קלף למעברתא ולאחר מכן מכניסים את הרצועה וכך כשגוררים את הרצועה פנימה היא מחליקה מתחת לקלף וכך לא נהיה קילוף ברצועה,

מצורף תמונות

בברכה

אני מחפש מישהו מלמד מומחה ומנוסה בשיפוץ תפילין המלמד בפרטי 

ויש הרבה יותר מכך מלמדים פחות טובים.

לא יודע היכן כבודו גר, מוזמן להתקשר אליי טלפונית בשעות הערב 0504106417 ונשתדל לעזור

משווק קופסאות תפילין מעור משובח בגודל סטנדרט 

מחיר לכמות - 175 שח

לפרטים - 0542691290

מה גורם לסדקים באותיות בתפילין של ראש סוג הדיו או הלחץ שנמצאים הפרשיות בבתים

כיוון שכיום לא משתמשים בעשן בדיו, שמים הרבה קנקנתום, שהוא בעצם גופרת הברזל , חומר חומצי מאוד שגורם לתגובה כימית עם הקלף ולפיצוץ מוקדם של הדיו.

כמובן שגם הגומא והסוכרים שנמצאים בעפצים, לא בדיוק גמישים. קראתי במאמר אחד שכיום היצרננים של הדיו מכניסים קנקנתום במינון שהוא פי 7 ומעלה מהמותר בארצות הברית. הבעיה היא שאין גוף מפקח שבאמת מבין בייצור דיו כאן בארץ.

מומלץ להשתמש בדיו עשנים שאינו מכיל קנקנתום, יש את דיו לנצח שהוא גמיש, ועוד דיו שניסיתי של הרב אסף טימור מירושלים, שהוא דיו עשנים בשיטת הרמב''ם. גם טוב מאוד וגמיש יחסית

מספרו 0527635573.

יש סוגי דיו שמתפוצצים עם הזמן, גם במזוזות שהם מגולגלות ולא מקופלות, עאכו"כ כשמקפלים הפרשיות בצורה לא נכונה שזה יכול לגרום להתפוצצות. 

הדרך הטובה היא לבחור קלף דק (בדרך כלל קלפים העשויים בעבודת יד, הם דקים ונוחים לכתיבה), ושמגלגלים את הפרשיה, לא להדק בחוזקה. וזה אפשרי אם הקלף הוא דק והחללים ברוחב סביר.

רציתי לקבל טיפ

קיבלתי בתים 29 וממש התקשתי בהכנסת פרשיית קדש ופרשת ווהיה  אם שמוע 

מישהו שראה אותי והוא בתחום ,אמר שאיני מגלגל נכון ויש שיטה לזה אך לצערי לא לימד אותי אשמח לעזרה ואיך באמת מומלץ לקפל??

מגלגל ונותן בסוף לחיצה לפי רוחב הבית

הבנתי שהמקובל זה קיפול בגודל אגודל??

כדי לדעת אם עשית נכון או לא, צריך לראות מה עשית.

כדאי לגשת לסוגר וותיק ולבקש ממנו לראות את הסגירה.

וכדאי עוד יותר ללמוד טוב את ההלכות, להבחן בלשכת הקודש וכדו' ולקבל סמיכה לסוגר בתים מוסמך. 

אני משתמש בטינר רגיל לדילול אך לא מרוצה המליצו לי להחליף לטינר של בנעדיקט מישהו יודע היכן משיגים אשמח לקבל כתובת ומספר

הטינר הרגיל הנמכר בחנויות הוא טינר ממוחזר ולא איכותי 

יש אפשרות להזמין בפחים של 18 ליטר טינר s של טמבור.

בנדיקט מוכר בפחים של 4 ליטר, רחוב אלישע 4 בני ברק. רצוי לתאם טלפונית 036190154

ראיתי בהום סנטר טינר טמבור 1 ליטר לא ממוחזר  לא סידרה S האם זה  גם טוב??

אם ניסית, תעדכן

מחפש מקום או מישהו שמלמד סגירת בתים בצורה מקצועית באיזור המרכז

לסוחרים או בעלי חנויות -

שיווק קופסאות תפילין מיוחדות מעור משובח ובתוספת עיטורים וטס זהב, [למבינים בלבד]

וכן כריכות עור לפיטום הקטורת מעור בגדלים 15,20 [חדש חדש ורק עכשיו הגיעו כריכות יפות גם ב3 עמ']

לפרטים - 054-2691290 ישראל

שלום,

אני מחפש תפילין ברמת כשרות של מהדרין מן המהדרין.

איזה כשרויות נותנות מענה לרמת הידור זו?

תודה

אלי

אשמח אם מישהו מהמומחים יוכל לומר לי איפה מומלץ לקנות בתים שחורים. אני צריך זוג בדחיפות ומחפש מקום אמין.

אני יודע שזו שאלה מורכבת אבל בכל זאת..

תודה רבה!

זו שאלה שקשה לענות עליה. גם כי הפורום כאן הוא מקצועי ולא מסחרי, וגם כי צריך להבין מה אתה מחפש 

יש חברות אמינות כמו אות לישראל בבני ברק, שיש להם חזקה של דברים טובים. 

לא כל ההכשרים טובים! 

בתים בכשרות העדה החרדית אפשר לקחת בשופי, את של כל היצרנים. 

בתים בכשרויות אחרות, תלוי במפעל. ואכמ"ל

האם בבתים של ראש שידוע שהם פרודות צריך להעביר גיד בין הבתים [מה שנקרא מכוונות ]

הנידון הזה הוא גדול מאוד בפשטות הגיד בין הבתים מדבר על בתים פרודים כי אם לא אז איך יעבירו גיד?

מה שמבואר באר''י וברמב''ם ועוד פוסקים כן מבואר שמעבירים תמיד.

אמנם שאלתי את הרב יוסף כהן ואת הרב דוד טהרני ושניהם אמרו לי שאין צורך כלל בגיד בין הבתים (מכוונות) שאנחנו עושים.

אבל בגלל שפשט הדברים שהגיד עושה היכר 'נוסף' לפרידות הבתים (כמובא בראשונים) אני כן נוהג לעשותו דבלא זה אין היכר נוסף על אף שמייצרי הבתים מניחים חתיכת גיד בין הבתים, בכל זאת היום שמייצרים ע''י פרייס אין שום היכר בנתינת גיד זה ולכן אני כן עושה מכוונות כמנהג. (י''א שהגיד נאמר דווקא בזמנם שהיו עובדים עם הבית לח ועל ידי זה היו הבתים נדבקים ולא היה כלל היכר ולכן עשו גיד, אבל היום תמיד יש היכר, (בתקווה שבאמת החריצים לא מזוייפים))

כמובן יש בזה אריכות גדולה מדברי הראשונים והאחרונים שאין כאן מקומם אז כתבתי בקיצור נמרץ.

כזכור לי יש תמונה של הרב אלישיב עם תפילין מכוונות אבל לרב עובדיה לפי מה שראיתי בתמונה לא היה לו מכוונות.

מחפש לקנות פרשיות תפילין אשכנזי ארי או בית יוסף עד 1000 שקל וספרדי עד 600 שקל בתודה מראש

0533199897

אשמחלדעתעל איזה פתרון א משהו אחר 

תודה 

לאדם שמזיע בזיעה כרונית, אין פיתרון. צריך ללכת לאנשים שעוסקים ברפואה אלטרנטיבית, שיעזרו לגוף שלו להבריא.

יש כמה דברים שיכולים לעזור מעט למנוע עיוות.

א. לנגב את התיתורא בסיום ההנחה.

ב. לשבת מול מזגן/מאוורר.

ג. לשים בתוך הקופסא פלסטיק טישו מקופל, ולהחליפו בכל כמה ימים.

ד. לשים סופח לחות בתוך כיס התפילין.

ה. להדביק מסגרת רצועה דקה בתוך הקופסא פלסטיק מבפנים שייצור התנגדות לעור התיתורא.

ו. בתפילה של ראש. שיש עובי בפיטר, להכניס שם חתיכת עור ולהדביק לתיתורא תחתונה, למנוע שקע בתחתית התיתורא.

https://www.youtube.com/watch?v=wipbtF9y72k

סרטון הסבר איך להוציא מקדח שנשבר בתוך חריצי התפילין.

אני שומע מסוגרים שהם מרחיבים חופשי

מצד שני שמעתי מכמה מומחים שזה פוסל את הבית הרבה פעמים

איך בכל זאת אפשר להרחיב בתים ללא שייפסלו? 

הנכון ביותר, לא לגעת בכלום. צריך להתאים את הפרשיות לבתים ולא את הבתים לפרשיות. כלומר, אם הפרשיות עבות מאוד, לא להתחיל לכרסם בחלל הבית, או לדקק מעובי הפרשיות. לחפש בתים עם חללים גדולים יותר.

אם הסופר כתב על קלף עבה מאוד, פשוט להחזיר לו ולא להסכים להכניס.

א. לא עבודה של הסוגר לחפות על תקלות של הסופר.

ב. שילמד לכתוב כמו שצריך, על קלף שמתאים לתפילין.

בדר"כ, הקלפים העבים הללו הסופר קונה אותם בכמה פרוטות פחות, הוא חושב שהוא עשה בזה את עסקת חייו, ואת ההשלכות להתמודד עם זה, הוא משאיר לסוגר. 

זה לא תפקידו של הסוגר לפתור בעיות, תפקידו להכניס פרשיות נורמליות לבתים נורמלים.

הרבה פעמים מכניסים פרשיות בדוחק גדול, והפרשיות נפסלות בשעת הכנסתן. אם השידוך בין הפרשיה לבית לא מתאים, לשלוח אותו לפגישת שידוכין אחרת. אפילו בחלום לא מחוו ליה לאיניש פילא דעייל בקופא דמחטא

במקרה ויש צורך להרחיב מעט, הנכון הוא שלא להרחיב בקירות הבית שפונים כלפי הבית הנוסף, וכ"ש שלא במחיצות השי"ן שהם דקות מאוד. אלא כלפי פנים וחוץ.

מצו"ב סרטון של ידידי הרב מנחם סבאג מפאריז שמדגים איך להרחיב מעט בצורה זהירה

https://youtu.be/3neafStXhu0

אין שום עניין

יצרו בעבר בהמה דקה, כי לא היה מכשור לעבוד עם בהמה גסה [ שהומצא בערך ב130 שנה האחרונות, על יד הרב נתנאל תפילינסקי, והתפתח משם והלאה]

כיום אין יצור של בהמה דקה כלל, היה במאה שערים, ולפני שנים היה יצרן בקריית שמונה,

כיום זה לא כלכלי, כי אם בית בהמה גסה עולה כ500 ש"ח, בהמה דקה עולה כ400, 

והחסרונות הם: שמצוי יותר נקבים, בלאי לאורך זמן ועוד,

וממילא המהדרים קונים בהמה גסה, ומי שרוצה זול קונה פשוטים שהעלות בין 60 ל80 ש"ח לזוג.

לכן נפסק היצור של בהמה דקה, כי אין צורך בהם יותר.

ועל כן כל גדולי ישראל, החזו"א ועוד, החליפו כאן בארץ לבתים בהמה גסה.

כמו שכבר כתבתי, הרה"ח מנדל אלטיין מייצר בתים בהמה דקה מהודרים מאוד.

בחב"ד יש המחשיבים זאת כהידור, יען כי הרש"ב העדיף בהמה דקה ולא גסה.

בבתים מבהמה דקה יש יותר מקום להכניס את הפרשיות ללא דוחק.

כל מי שעוסק בהגהה יודע שבהכנסת הפרשיות עלולות לצאת תקלות של הכנסת פרשיות בדוחק (ואח"כ קושי בהוצאתן), שמחמת זה האותיות נסדקות ונשברות ולפעמים התפילין פסולות מעיקרם.

מה הלכה למעשה פרשיות המגיעות לתיתורא העליונה

המנהג למעשה להכשיר פרשיות שיורדות לגובה הפיטר (תוספת העור שמודבקת לחלקו העליון של הבית)

לגבי תיתורא עליונה אף שזו מחלוקת גדולה בפוסקי זמנינו, המנהג כמש''כ הרב הקודם להכשיר.

אבל כנגד הפיטער מחמירים בזה ולא מכשירים, לגבי דיעבד על העבר אה''נ נאמר שהניח תפילין,

אבל על להבא ודאי שאין להקל בזה, וחובה להחליף הבתים (או להרחיב החלל כשאפשר).

ראה בזה באות שלמה פרק ט', ומשם בארה.

ראה בספרי 'יסודות התפילין' (עמ' פג) שהארכתי בזה.

בהסכמה לספר כתב הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א להחמיר בתיתורא העליונא ושהוא ספק דאורייתא,

ושם בספר בהסכמת הרב יריעות שלמה, מודפסת תשובה ארוכה של הרב מועלם שליט"א, להכשיר כנגד התיתורא העליונה,

אולם כנגד הפיטר הביא שיש בזה פלוגתא וראוי להחמיר, ואם הגיע לתיתורא התחתונה פסול.

[ראה יריעות שלמה ח"ב הערה 34 ו35, ולפסק הלכה הביא בעמ' שיא].

אפשר להרחיב עוד, ועוד חזון למועד.

מצו"ב תשובה שהשיבני בעבר הגרמ"י גרוס שליט"א ראש מכון לשכת הקודש

שאלה:

גיד שתופרים בו הבית, האם מותר לחברו ע"י קשירת גיד לחבירו, והאם יש הבדל בין נקרע הגיד לנחתך שאלה שעלתה (שוב), והייתי שמח לקבל את דעתו הרמתה בכתובים תודה רבה

תשובה:

כתב התיקון תפילין (עמ' קפג) וצריך להיות החוט [הגיד] אחד ולא יפסיקנו כדכתב בשמושא רבה, ואם נפסקו החוטין בתופרן, פסולין, ע"כ. וכלשון הזה הביא הב"י (סי' לב סע' נא) בשם הר"י אסכנדרני, אלא שכתב על דבריו הב"י דאינו יודע מנין לו. ובשו"ע סתם בזה"ל: ויש מי שאומר שי"ב תפירות אלו יהיו בחוט אחד. ובמג"א (ס"ק סח) הביא מדברי הב"ח, דדוקא אם נפסק החוט פסול [דכיון שנפסק, ודאי החוט אינו חזק, ויהא נפסק עוד, דכל העומד ליפסק כנפסק דמי ופסול], אבל אם החוט קצר, יגמור התפירה בחוט אחר לכתחילה [וצריך לקושרו – הגרעק"א], והכי נהוג, ע"כ.

ואמנם דעת הט"ז (ס"ק לט) בפירוש דברי הב"י, הא דנפסקו החוטין בתופרן פסול, היינו כשמשאירו פסוק, וממשיך התפירה עם חוט אחר, אבל אם מחברו בקשירה לחוט אחר שיהיו בדיבוק יחד, וממשיך התפירה, שפיר דמי. ונראה מביאור הגר"א (ס"ק קטז) שמציין לשו"ע סי' לג סע' ב, שכתב דין נפסקו התפירות לאחר גמר התפירה בתפילין ישנים, דנפסקו בחדשים, לית לן בה, והיינו כדברי הט"ז. וכ"כ לחלק במק"מ (ס"ק קצג) בדעת הט"ז.

המשך>>>>

כתב הפמ"ג (משב"ז ס"ק לט) דכמדומה נוהגין הסופרים להלכה כהב"ח והמג"א, ורק באין לו גידים אחרים, יסמוך על דעת הט"ז ויקשור הגיד הנפסק אל גיד אחר, וכדבריו פסקו האחרונים, קסת הסופר (סי' כב סע' ז), מלאכת שמים (כלל יט ס"ק ו), מק"מ (שם), משנ"ב (ס"ק רלא), והקול יעקב (ס"ק רלה) כתב דכן נראה דעת הלחם חמודות (ס"ק קמו) הלבוש והאליה רבה. והוסיף המק"מ, דהוא הדין שנחתך החוט בסכין, דיכול לכתחילה לקושרו לגיד אחר, כדין שתפר בתחילה בחוט קצר, דמועיל.

תבנא לדינא:

א.      לכתחילה יתכנן לתפור התפילין עם חוט [היינו גיד] שלם אחד. ואם אין לא חוט שלם, יחבר חוט לחוט בקשירה, ויתפור.

ב.      נפסק החוט באמצע התפירה, הדין תלוי בסיבת ההפסק. א] אם החוט נפסק מחמת חולשתו, יתיר התפירות ויחליף לגיד אחר, כיון שחוט זה חלש, ויפסק שוב במקום אחר. ואמנם אם אין לא חוט אחר שלם, יחברו בקשירה עם חוט אחר, וימשיך התפירה.  ב] אם נפסק החוט מחמת סכין, או שמתחו הרבה שלא כדרך התופרים ומחמת כן נקרע, וכל כיוצ"ב שאינו מסיבת חולשת החוט, יכול לכתחילה לחברו בקשירה עם חוט אחר, ולהמשיך התפירה.

מה הענין ללבוש בהמה דקה

האם אפשר להשיג היום בתי תפילין בהמה דקה מהודרות כמו שהניחו פעם לפני הבהמה גסה

ר' מענדל אלטיין חסיד חב"ד שמייצר, הבתים יקרים ועולים יותר מבתים בהמה גסה, הביקוש גדול מאוד

מספר הטלפון שלו +13472182806

יישר כח למנהלים על פתיחת הפורום החשוב

יש בשוק בתי תפילין המיוצרים על ידי יהודים הנראים יראי שמים והגונים אך אין להם הכשר מסודר

האם יש חשיבות להקפיד על הכשר בקניית בתים?

פשוט יש הפרש די משמעותי במחיר

תודה מראש

בתי תפילין, צריך קודם כל יראת שמים גדולה של היצרן, וגם של כל העוסקים במלאכה בתהליך שרשרת הייצור.

יש כיום יצרנים שעושים הכל משלב עיבוד העורות, משיכת העורות לחללים, עשיית הבתים, ריבוע, עד הצבע והכנסת הפרשיות. 

רוב היצרנים והבתים בשוק לא כך, אלא שרשרת של אנשים שכל אחד עושה פעולה אחת, וגם אותה מחלקים הרבה פעמים לכמה אנשים. 

למעשה, הפיקוח ברוב המפעלים הוא רק על בדיקת נקבים ולפעמים גם על צורת הוצאת השין. יש עוד הרבה בעיות נסתרות שאחרי הייצור והצבע אי אפשר לראות אותם כלל

לכן, צריך לברר היטב שהיצרן הוא יר"ש מרבים, ושהכשרות בודקת לא רק את ענין הנקבים בין בית לבית או נקב חיצוני. 

קשה לכתוב בפורום כזה שמות של הכשרים ויצרנים, יש בהם טובים מאוד. כדאי להתייעץ עם מישהו שבאמת מבין בזה

ברור שצריך כשרות !!!

האם היית קונה (להבדיל) מנה פלאפל אצל אחד שאין לו הכשר ? 

איך אפשר לסמוך עליו שהוא יודע באמת את כל ההלכות ? 

אתה יודע שעלול להיווצר חור בבית בקיפולים, ואתה לא אמור לדעת לעולם שהבית הזה פסול מהדרין לכתחילה ?

ואידך פירושי זיל גמור !!!

יש 3 סוגי בעיות

1  -  גניבת דעת של היצרן (דוגמא - חריצים מזויפים בין בתי השל ראש שאינם כנגד החריצים האמיתיים, עשיית השין בדפוס, ריבוע הבית על ידי דבק) אבל יראת שמים של היצרן מבטלת את החשש הזה

2  -  טעוית של היצרן, כגון ששכח להגיד לשם תפילין, וכל כאלה דברים, לזה צריך יותר יראת שמים

3  -  הוראות היתר של היצרן, שמתעוררת שאלה והא מרשה לעצמו להקל בלא לשאול רב מוסמך, זה נסיון מאד מאד גדול כיון שמדובר לפעמים בהפסד של אלפי שקלים בשביל איזה נקב פצפון וכה''ג, וצריך יראת שמים מופלגת וגם פיקוח הדוק כדי להתגבר על זה