א. קשה להתייחס בפורום כזה ולהמליץ על נותני כשרויות. ובכל זאת נתייחס באופן כללי.
ב. בהכשר יש שני דברים. א. רמת הקריטוריונים - למשל: נקבים, פיקוח על צבע, הוצאת השין, וכדו. ב. רמת הפיקוח - יש המסתפקים בבדיקה מדגמית, ובעיקר על נקבים או על ריבוע הקציצה אבל לא בודקים בפועל את הוצאת השין ובעיקר על הצביעה ששם מצוי הרבה הרבה בעיות כידוע ליודעים. ויש שמצריכים בדיקה ברמה גבוהה מאוד מאוד על כל בית, לכל בית יש מספר וכדו
בכשרויות העדה החרדית והרב לנדא רמת הפיקוח היא הדוקה מאוד, ואפשר לקחת את כל היצרנים שנושאים תעודת כשרות שלהם.
בכשרויות אחרות גם רמת הקריטוריונים הם פחות, וגם רמת הפיקוח פחותה משתי הכשרויות הנ"ל. ויש בעיה נוספת שרבנים שלא באמת מבינים בהלכות בתים נותנים כשרות לבתי תפילין.
זה בקצירת האומ"ר בבחינת מגלה טפח ומכסה שלושה טפחים!!
כידוע שיש מחלוקת גדולה בנוגע לעיבוד העור על ידי מכונה עבור קלף. ישנם (החזון איש הלכות תפילין סימן ו סעי י-י"א, האור לציון ח"ב סימן ג) המתירים לכתחילה. אחרים (המנחת יצחק ח"ט סימן א, השבט הלוי ח"י סימן קע"ג והחוט השני, שבת ח"ד עמוד שפ"ז) מתירים, אך כותבים שראוי להשתמש בקלף שעובד כולו בידי יהודי שומר תורה ומצוות. ואחרים (הגרי"ש אלישיב) שרק בדיעבד מותר להשתמש בקלף שעובד במכונה. וראוי לבני תורה שיש להם פרשיות מקלף המעובד במכונה, להחליפם לפרשיות מקלף עבודת יד.
שאלתי
האם אותם מתירים ומחמירים סוברים כך גם לגבי עיבוד במכונה עבור הבתים והרצועות, או ששם או בבתים או ברצועות זה הגדרות אחרות, (לסוברים שעור הבתים צריך עיבוד)?
מי שקונה אותם לא מעוניין להשקיע עוד סכום כסף על כשרות. אני לא מעז להתעסק איתם כל עוד אין כשרות, אולי יום אחד מישהו יקח אחריות על הפרצה הזאת ויקנו ממנו סוחרים שיש להם יר"ש ולא מוכנים למכור תפילין פסולות
הידורים רבים כמו בגסות, אבל אסור לשכוח שאלו התפילין שהיו כל השנים ואי אפשר לומר שהם תפילין פסולות. גם בדקות יש סוגים שונים והפשוטים מהודרים עדיפים מהשאר בגלל המתיחה של העור עליהם. אני מוכר רק גסות אבל אם מגיע אלי מישהו שאומר ש"גם ככה יניחו את התפילין פעם אחת אז למה להשקיע..." אז אני אעדיף כן לארגן לו תפילין שלפחות אני יודע שהפרשיות כשרות והסגירה נעשתה כראוי ולא לשחרר אותו שיפול על איזה נוכל שמוכר תפילין ב850 שח. בכל מקרה כשרות בסיסית היה אפשר לקבל על התפילין האלו וחבל שאין
למיטב הבנתי- תקן אותי אם אני טועה, גם בפשוטים המהודרים הש' מודבקת, שזה פסול לרוב הפוסקים ולא היה בכל בתי התפילין הישנים. אם זה נכון, אז מהבחינה הזאת הם בהחלט גרועים מהתפילין שהיו כל הדורות
מה הדרך הכי פשוטה וטובה לעשות את זה? להוציא צבע ומברשת בשביל זה ואח"כ לשייף לוקח לי הרבה זמן. ראיתי שהרב מנדלוביץ מביא לשים קצת צבע על מטלית רכה ולהעביר על הפינה כמעט בלי לגעת, אבל לא כ"כ הבנתי איך זה אמור להתבצע, זה לא נשמע לי יעיל ולא ניסיתי.
יש מישהו שמפרסם לא לקנות תפילין, רק מה שנעשה חבורה
כיוון שכל יצרני התפילין אוכלים משחיטה שלטענתו יש עליה פקפוקים, והם בכלל אוכלי נבלות וטרפות, ופסולים לכל נושא הסת"ם. אמנם לא כתבת את זה במפורש, אבל אני מניח שלזה התכוונת.
דע לך יקירי, גם 'אם' נניח שטענותיו צודקות, לדעת רבנו הרמב"ם בתי התפילין לא צריכים להעשות לשמה, ואפילו עיבוד אינם צריכים
אבל הקלף והרצועות חייבים עיבוד לשמה, והתפילין שהם משווקים הקלף והרצועות נעשים ע"י יהודים כשרים שמקפידים על קלה כחמורה ובפיקוח הבד"ץ של העדה החרדית בעבודת יד עם הרבה הידורים מיוחדים שיהיה לשמה בלי שום כח חשמל, אבל אינם נעשים ע"י מי שלא אוכל בשר משחיטות מסחריות. וזה יותר חשוב מעור הבתים שיהיה לשמה כיון שאינו מעיקר הדין לדעת הרמב"ם והשו"ע כידוע למעיינים.
עכ"פ יש את רונן יגל שמייצר להם, מייצר בתים ברמה גבוהה 0528944083
הרמב''ם אמנם אינו מצריך עיבוד, אבל מצריך שעשיית הבית תהייה לשמה , בהלכה טז פרק ג': "אין עושין התפילין אלא ישראל, שעשייתן ככתיבתן, מפני השין וכו'..."
עשייתן ככתיבתן, דהיינו על ידי ישראל ו"לשמה"-(הרמב''ם לא כותב במפורש לשמה כאן או לגבי כתיבה, כיוון שלשיטתו ככל שהישראל מודע למעשיו, דהיינו יודע שכותב תפילין וכו', זהו בעצם לשמה).
מ''מ אף אם נתווכח לעניין ה"לשמה", תראה שצריך כאן דווקא ישראל כשר.
לגבי עיבוד, גוי פסול לעיבוד הקלף משום שעושה על דעת עצמו, (רמב''ם פרק א' הלכה יא'), לא משום שצריך ישראל. מכאן סמכו שאר ראשונים להכשיר גוי שישראל עומד על גביו.
מכאן אותה קהילה למדו שלגבי הקלף עצמו, כל שישראל מעבד לשמה זה כשר, ואין צורך שהישראל עצמו יהיה "כשר". דהיינו מספיק רק "לשמה".
אבל לגבי בתים, צריך "לשמה", ובלי קשר לזה צריך גם "ישראל", דהיינו ישראל שנחשב לישראל, ולא שאוכל טרפות לשיטתם.
יש עוד הרבה להאריך בזה כי גם אם נדון ישראל שאוכל בדצ''ים כאוכל טרפות במזיד, זה מומר לעבירה אחת לתאבון שעדיין כשר.
אולי הם סוברים כשיטת הראשונים שגם באוכל טרפות לתאבון אינו כשר לכתחילה.
ב. יש בתים שהם פרודים בשני שליש העליון (ונמכרים עם כשרות תחת המותג 'פרודות'), ולכן לא יהיה שייך לבדוק אותם עד למטה מבלי לפגוע בצבע או בבית. בדר"כ מדובר בבתים מייצור זול יותר.
אני משתמש כרגע בחבילת גידים בהכשר העדהח הספרדית ולא מרוצה כל כך... הגידים עבים מדי ויש הרבה ניתוקים כאלה, לפחות בחבילה עליה נפלתי. הבעיה שאי אפשר לבדוק בחנות כי צריך להסיר את ההולוגרמה כדי לפתוח את החבילה. יש גידים שידועים כאיכותיים?
.jpg)
