שמעתי שיש כאלה סוג של דפי כתיבה / ציור או משהו דומה שאפשר לכתוב עם דיו סת"ם והוא כותב יפה בלי התפשטויות וכדומה, מה שיכול להועיל למדידה מדויקת יותר של עובי קולמוס ואימון לסופרים חדשים וכו וכו
פעם הייתי בחנות קלף וראיתי שהוא משרטט למישהו לצורך לימוד דפים מבלוק ציור עבה גם אני קניתי בלוק ושרטטתי לעצמי וראיתי שזה לא יעיל יתכן שכותבים ע" טוש עם חיתוך זוית אבל יתכן גם שבקולמוס פלסיטיק מהרכים יותר זה כן יכתוב עליו, לא ניסיתי כי עם כל קולמוס קשיח זה חורט בנייר, אבל קולמוס רק אני מניח שיהיה אפשר לכתוב עליו, אבל לעצם הענין זה לא מדד מדוייק למדידת קולמוס, מנסיון אבל בין שני סוגי קלפים הקולמוס משתנה לי ממה שאני מכין לקלף שאני כותב כי זה תלוי אם הקלף קשה שעיר וכד.
1. לספרדים בד"כ 32 22, לאשכנזים בדכ 34 24. שים לב שהגודל הגדול צריך בתים סטנדרטים של 33ממ ולא מתאים לבתים 28/29 בדר"כ.
ברור שגדול יותר נח יותר ויוצא יפה יותר, יש נקודה אחת שבתפילין של יד זה יוצא ארוך יותר, ולכן אם לא יודעים לצמצם אז כותבים על איזור גרוע.
2. ההלכה היא שני אותיות פ, או פט. צריך לשרטט מהצדדים.
3. בשל ראש חשוב מאוד לא לכתוב בדיו סמיך. ובכלל יש להקפיד אל קלף לא קשיח ולא אטום, וכן לשים כמה שפחות תוספות כגון מי קלף וגיר וכו, במיוחד בחלק השמאלי של הפרשיה ששם עיקר השברים באותיות (ובאמת שם פחות נצרך עזרים, לכן אפשר רק בשני שליש הימניים לשים עזרים)
עוד דברים:
כדאי לכתוב עם לחות שהדיו יספג.
תשים לב לפני שאתה מצליח לעמוד בגודל של התיקון, תקח שורה צפופה ותנסה לכתוב ותראה את הגודל.
בפרשיות של יד למשל בקדש צריך לצמצם שורה ראשונה וככה חוסכים מקום, השורות הבאות הם חסר ולכן קל להסתדר איתם.
בשל יד אחד מסודות ההצלחה זה הצמצום, כי כך כותבים על קלף איכותי יותר (הימין ממש קשה)
תתאמץ להשיג קלפים איכותיים
בשל ראש אפשר להשאיר שוליים משמאל כך ששני הקיפולים הראשונים יהיו בשוליים.
תבדוק טוב שאין חורים לפני כתיבה
תשקיע בתיקון טוב, ואם צריך תלך למכונת צילום ותעשה הקטנה או הגדלה כך שיצא לך רוחב מדוייק
שים לב טוב לרווח בין הפרשיות
תברר טוב מה הלקוח שלך רוצה, טז רמבם או טז של 3 אשר.
בתפילין רבינו תם בפרשיה והיאש שורה אחרונה מאוד צפופה, צריך לשים לב לא לצמצם את הרוחב של כל הפרשיה כי אז נתקעים בשורה האחרונה.
יש לזה גם שני עניינים שגורמים לזה, הראשון הוא שספרדים מעדיפים בתים קטנים יותר, הרבה פעמים 28 ממ או 30 ממ, ולכן צריך פרשיות קטנות יותר
הסיבה השניה היא שבקלף של יד שגובהו 34 ממ יש בעיה הלכתית שהספרדים יותר נתנו דגש עליה (למרות שאני לא בטוח שהאשכנזים לא סוברים אותו דבר), כי למשל בבית סטנדרטי של 33 ממ גובה החלל שבתוך הבית הוא בערך 29 ממ (משתנה בין יצרנים ואין זה נתון מדוייק כלל), ולכן כשתכניס את הפרשיה בפנים עם הקלף שעוטף אותה היא תרד בערך 5 ממ מתך לקציצה לתוך התיתורא. התיתורא מורכבת מ3 חלקים, עליון, תוספת (פיטר) ותחתון, אם הפרשיה נכנסת רק בעליון אזי זה מהודר, ואפשר לומר שקרוב למאה אחוז מהאנשים זה המצב בתפילין שלהם, ואם הפרשיה נכנסת לחלק האמצעי, יש בזה מחלוקת, הרב עובדיה פוסל והרב מזוז מכשיר בדיעבד (תראה בירעות שלמה בסוף החלק השני).
יש בזה עוד הרבה מה להארך ואין בכחי כעת
בכל מקרה מי שבאת רוצה להדר שיקח בית של יד גבוה (למשל אם לוקחים 33 ממ אז שיהיה בגובה של 35, זה לא בעיה בהידור שהגובה לא שווה לרוחב והארוך)
מעיקר הדין אפשר גם ללא שרטוט אלא שיש מחמירים בזה ולכתח צריך לעשותו קודם כתיבה וכן הגרי"ש אלישיב היה מחמיר בזה לכן העצה היא לעשות שרטוט קצת רחוק משטח הכתיבה וגם שיהיה קצת חלש ולאחר סיום השורה הראשונה שרואים פחות או יותר עד היכן מגיעים אז משרטטים שרטוט במקום שהגיע השורה הראשונה וכמובן להזהר לעשות טיפה רחוק מהכתב שלא יגע באות ואז יכול לפסול אותה. התועלת בזה שגם הכתיבה בהתחלה היתה בתוך שרטוט מן הצדדים ולאחר מכן משרטטים את השרטוט האמיתי ואין בזה שום חשש (ע"פ המשנת מרדכי)
דרושים עובדים לעבודה מהבית! בקלדנות, הזנת תוכן, תמלול, הזנת נתונים, סקרים, נציג שירות ועוד! לפרטים הירשמו לאתר ! https://workjobswebsite.com/ - עבודה מהבית
אני מחפש מזוזה 6 ס"מ כמובן כתב ברמה יפה וכשר לכתח כתב ספרדי, לא המזוזות 6 ס"מ שהיו מוכרים בעבר הסוחרים שרובן פסולות, וכבר יצא לי לבדוק כאלו ואם נדחוק ולא נפסול הם כשרות בדיעבד.
אני מחפש מישהו שמנוסה בכתב קטן ויש לו קלף 6 ס"מ עבודת יד והכתב שלו ראוי, וגם הוא עצמו ראוי ועם תעודת סופר בתוקף.
לגבי תיוג תוך כדי כתיבה הספרדים לא נוהגים בזה, והגם שיש מעלה בזה אף לאשכנזים הסת"ם נחשב מהודר אם תייג לאחר כתיבה
לעצם הענין הרב מועלם מתיר לכתח ללא שום חשש כל עוד הדיו ללא חשש איסור,
לגבי הברזל כללית דעתו שאין שום איסור גם בקולמוס נירוסטה (לא ברזל ממש) אע"פ שיש חולקים מ"מ לא דיברו על תיוג ולא על הברזל של הרפידוגרף כי הוא שונה ואינו חוקק, יש רק טעם אחד בברזל ששייך בריפדוגרף זה לא תניף עליהם ברזל ולשיטות שהתג אינו מן החיוב אין חשש, דרך אגב ציפורן ברזל שמתייגים איתה בדיו רגיל מדין החקיקה היא יותר חמורה כי היא חוקקת כשמתמעט הדיו.
הרב וואזנר והרב קליין כתבו מכתב שלא היה דעתם נוחה כלל ברפידוגרף ושם דיברו על בעיית הדיו ולא על בעיית הברזל, ולכן אם אתה ממלא ברפידוגרף דיו של דיוחנן לרפידוגרף אז גם הם מתירים ללא שום חשש.