תשובה מהרה"ג ר' יהודה מנחם גרוס שליט"א ראש מכון לשכת הקודש
הנוסח המלא שצויין, מורכב מ-ד' חלקים.
א] "ספר זה" - הידור לומר כן (בראשונים מובא, "רצועות אלו", "עורות אלו" וכיוצ"ב, והוא דקדוק, וגם מחיל "חלות לשמה" על כל המשך כתיבתו בספר זה, ראה דע"ק רסי' עד"ר ובגדוה"ק שם ובכללים).
ב] "הריני כותב" - נוסח מתוקן, וכנ"ל בראשונים המתארים הפעולה שעושה "הריני צובע" הריני מעבד" וכיוצ"ב. ואינו מעכב.
ג] "לשם" - נוסח מעכב, והוא עיקר החלות לשמה על הכתיבה (והעיבוד וכו').
ד] "קדושת ס"ת" - נוסח מתוקן ונראה שבדיעבד אינו שמעכב, כך מדוייק באיזה ראשונים, שהזכירו נוסח ללא "קדושה" רק "לשם ס"ת".
סופר שאמר פעם אחת בתחילת הכתיבה, שכותב לשם קדושת ספר תורה, ולא אמר יותר נוסח זה בשאר הימים, קיים ציווי מרן שו"ע יו"ד רסי' עד"ר שאמירה זו מספקת לכל הספר.
(ראה "דעת קדושים" רסי' עד"ר ובמק"מ שם, שראוי לומר כן בכל פעם לאחר שהסיח דעתו מהכתיבה, והוא הידור ואינו מעכב).
