בס"ד             האתר המרכזי לסופרי סת"ם               

אור לסופר | שקפים, קיפולים ואביזרי עזר לסופר סת"ם |טל' 050-8752138 | פקס 03-6025082 | WhatsApp   | דוא"ל: or.lasofer1@gmail.com | 
 

שו"ת בנושא כתיבת סת"ם
קיבלתם תשובה ממורה הוראה, בכל עניין הקשור לכתיבת סת"ם שתפו אותנו בשאלה ובתשובה
כמו"כ נשמח אם תשתפו אותנו בכל מאמר חשוב בנושא סת"ם
תשובות  ומאמרים מוסמכים  עם שם הרב המורה, ובציטוט מדוייק בלבד, יפורסמו  אי"ה בדף זה.

כתובו לנו or.lasofer1@gmail.com

 

חיפוש :

שינוי בצורת פרשה סתומה במזוזה

שלום לכבוד הרב,

 במזוזה המצורפת שינה הסופר לעשות הפרשה סתומה באופן שהשאיר רווח ג"פ אשר בסוף שמע ובתחילת "והיה אם שמוע" השאיר רווח של כמה יודי"ן ספורים, 

האם אכן לא היה ראוי לעשות הפרשה סתומה באופן זה וכך נרוויח ששם שד- יהיה כלפי חוץ וגם מאחורי "והיה" ולא נצטרך לחתוך חלון בשולי המזוזה וכך גם לא לחשוש לביזיון שאולי יש בחיתוך הזה.?


 

תשובה מהרב יהודה מנחם גרוס שליט"א ראש מכון לשכת הקודש

א] בענין צורת פרשה סתומה ששייר בסוף שמע ט' יודין או יותר, דעת מרן הגרע"י שליט"א, דנעשה עי"ז פרשה פתוחה ולא סתומה, ראה דבריו בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' ג עמ' טז) בביאור דברי הב"י ברמב"ם. אלא שלענ"ד צ"ב אם זו כוונת דבריו, שכן הריטב"א (שבת קג ע"ב) כתב להדיא בפירוש דברי הרמב"ם שזו פ' סתומה, וכ"כ הפוסקים הנז' בקול יעקב שציינת. ובשו"ת איש מצליח (יו"ד סי' מד) העיר על מ"ש הקו"י דזה דיעבד, והרי זו צורה ב' של פ' סתומה ברמב"ם. ולענ"ד נמשך היחווה דעת אחר דברי הט"ז (ס"ק כו), שכתב בדעת הרמב"ם שאם שייר בסוף שמע ט' אותיות הרי"ז פתוחה, דאז בטל הריוח פחות מכשיעור ששייר בריש שיטה של פ' והיה א"ש, ועדיין צ"ע.

 

גם להני פוסקים בדעת הרמב"ם, אם שייר בסוף שמע שיעור ריוח של פרשה ושל תיבת "והיה" (דהיינו כ-15 יודי"ן), כתב החזו"א דאפשר שאף לדעת הרמב"ם אינו פ' סתומה, ובמזוזה שלפנינו שייר ריוח יותר מ-15 יודי"ן.

 

ב] כיון שהספרדים נהגו כולם לעשות הפרשה סתומה כהרמב"ם באופן שמשייר בתחילה ט' אותיות, אין לשנות המנהג, וזהו המנהג המרווח כלשון הב"י (סי' לב על סע' לו) והמנהג היותר מרווח שראוי לנהוג וללכת שרוב הגליות נהגו כמותו בדבר זה, להתחיל פרשת והיה אם שמוע באמצע שיטה ראשונה של עמוד אחרון כי זה ציור סתומה לדעת הרמב"ם וכו', עי"ש.

 

ג] כתב החיד"א בשם השבות יעקב, דגנאי הוא לקלף שיש בו נקב, ע"כ. ולפי"ז גנאי הוא לנקב חלון בגליון המזוזה על מנת שייראה דרכו שם שד"י, אלא שבשיטה מקובצת (מנחות לב ע"א בשם תוס' אחרות) כתב דאם הגליון מכסה שם שד"י, "ושמא יחתוך הקלף מאותו מקום", ע"כ, וכעי"ז בקול יעקב (סי' פרח ס"ק ג) וז"ל: מנהגנו פה מגדד יע"א מניחין כדי לגול, כמ"ש מרן ז"ל, ומנקבין הגליון ההוא כדי שיראו אותיות ד' הכתוב בחוץ, ע"כ. ולמעשה בעינינו ראינו ת"ח יוצאי בגדד שאינן מנקבין חלון, רק עושים שני חתכים משפת הגליון עד לפני תחילת הכתב, ומקפלים הקלף לאחור ונראה שם שד"י, וכיוצ"ב כ' הכן איש חי (חכי תבוא ש"ש או' ד) וז"ל: וחותכים מעט מעור הבית [מזוזה] כנגד שם שד"י, ואין חותכין אותו לגמרי אלא נשאר סרוח כמו וילון על שם שד"י, ע"כ. ובאמת מדוייק כן בשטמ"ק הנ"ל, שכתב "לחתוך" ולא "לנקוב".

 

ד] וכל זה איירי בבית מזוזה שקוף, שרואין דרכו המזוזה, וראוי לראות שם שד"י, אבל בית מזוזה שאינו שקוף, אין לחתוך גליון המזוזה. ראה רמ"א (יו"ד סוסי' פרח) ומניחין נקב בקנה [ר"ל הבית מזוזה] נגד שם שד"י 'שיהא נראה מבחוץ', וצין הגר"א (סק"א) לדברי הזוה"ק (ואתחנן רסו ע"א) ותא חזי, בשעתא דאינון זינין בישין קריבין לפתחא דבר נש, זקפן רישא ומסתכלן בשמא קדישא דאתחזי לבר, דאיהו שד"י דמתעטר בעטרוי, שמא דא שליט על כלהו, מניה דחלין וערקין, ולא קרבין לפתחא דבר נש, ע"כ. 'ואתחזי לבר' שנראה מבחוץ, הא לאו הכי אין לחתוך וכו' בקלף.

 

 


  







זמני היום



free counters






 בכל שאלה ועניין ניתן להתקשר איתנו גם בווטצאפ 


 

כל הזכויות שמורות  ©   All rights reserved 
אור לסופר | שקפים וקיפולים לכתיבת סת"ם | טל' 050-8752138 | פקס: 03-6025082 | דואר אלקטרוני: or.lasofer1@gmail.com
 בנה אתר בחינם
טואול בניית אתרים