בהפטרה קראנו איך דבורה הנביאה משבחת את הסופרים משבט זבולון. נשאלת השאלה -
בני שבט זבולון היו בעלי עסקים, כיצד היו להם סופרים שדוקא הם זכו לשבח?
כנראה היו הסופרים משבט זבולון גם כן בעלי עסקים כמו כולם. הם התפרנסו
מעסקיהם והיה להם די והותר כדי לתמוך גם בבני יששכר. אחרי יום העבודה עסקו
גם בכתיבת סת"ם לשם שמים למהדרין ולא לשם שקלים. על כן זכו לשבח. סופר כזה
רואה ברכה רבה בעמלו ולא חלה עליו קללת הסופרים.
אולי החבר'ה פה יכולים להמליץ לי (רצוי במייל ) על סוחרים באיזור המרכז? בעיקר בני ברק.
ושהיו אמינים וכן גם לקיחת פרשיות תפילין לא ברמות גבוהות .
תודה לכם. עריכה: מחיקת המייל
אז אני אסביר לך. כשאתה מפרסם הודעה שכזאת יכול להיות שיש פה מישהו ממס הכנסה והוא ישלח אותך לאחד מפקידי המס והם ישמחו לפגוש אותך. מנסיון שלי הסוחרים שעבדתי איתם לא רצו שאני אשלח להם אף אחד ושאני לא אתן את הטלפון שלהם לאף אחד, למרות שתאמין לי לכולם יש תשובות למקרה ש...
אני חושב שבלי קשר, כדאי לך לעקוף את הסוחר. בשביל מה לעבוד במחיר "עבדות"? גש ישירות לחנויות או שתפרסם את עצמך כמו שיחיאל כתב וכמובן אין כמו שקט תעשייתי לעבוד כעוסק פטור. (וגם נקי יותר)
אני מדבר על כמות של תפילין בחודש. אתם חושבים שבדפי זהב זה עוזר משהו? הרי בחנות (תל-אביב) מוכרים בערך 10 מהתפילין שלי בחודש ,אז איך אני אמכור יותר?
אגב בחניות רוצים את התפילין בערך באותו מכיר של הסוחר. אתם לא יודעים מה המצב היום ,הם לא צריכים אותך (יש להם הרבה) הם צריכים מחיר טוב. אל תגידו לי שהם רק מכניסים לראש שלנו, יש ריבוי סופרים וזה *עובדה* . ברגע שאני לא מוכר במחיר טוב אף אחד לא יקח וניסתי זאת. אז מה אתם יכולים להמליץ במציאת פרטי, איך?
כמובן לא תראה תוצאות ביום אחד, צריך הרבה סבלנות אבל בעז"ה במשך הזמן תוכל להגיע למצב של גמילה כמעט מושלמת מסוחרים.
כמובן שבשוק הפרטי אתה צריך יותר לקחת אחריות על הכתב שלך ועל עצמך, להוכיח את עצמך הן בעניין של יראת שמים, הן ביושר ואמינות, והן ברמת הכתב. ואז תגלה איך "חבר מביא חבר" ו"לקוח מביא לקוח".
לעבוד מול לקוחות פרטיים מלבד שיש בזה רווח גדול יותר, יש בזה גם סיפוק גדול יותר.
צודק קובי בגישתו. שכן, בשונה מעסקים אחרים, ההבנה במוצרי סת"ם היא נחלתם של מעטים מאד בקרב תלמידי החכמים. ועל כן, רק מי שמצוי היטב בתחום, מסוגל להעריך את רמתן ושווין של מזוזות או פרשיות שהוא מתבונן בהן. סתם אנשים אין להם מושג בתחום והם יודעים זאת.
וכידוע, אנשים מטבעם, לא אוהבים להתעסק בדברים שאינם מבינים בהם ולא מסוגלים להעריך את שווים. ומשום כך, כאשר מישהו נזקק למזוזה, הוא בדרך כלל פונה אל סוחר שאמין בעיניו, והלה מראה לו דוגמאות של כתבי יד, מציין בפניו את המחירים, והיהודי התמים מסתכל במזוזות (כתרנגול בבני אדם) ומתרשם מהן עפ"י ראות עיניו. לוקח בחשבון את המחירים השונים ומחליט מה שמחליט.
בפנייה אל סופר פרטי, אי אפשר לבדוק כמה סוגים של כתבים ואין גם מחירים שונים, ומי שלא מתמצא, אינו יודע אם המחיר שהסופר נוקב בו, הוא סביר או מופרז, ויש גם את הקטע שלא נעים לצאת בידיים ריקות מביתו של הסופר הפרטי. אז מלכתחילה ישנה העדפה לפנות אל סוחרים. וכמה בכלל יש כאלה שקונים פרשיות תפילין בנפרד ובתים בנפרד???
אם קובי יתמקד במכירות לאנשים פרטיים הוא ללא ספק ינחל אכזבה. חבל לטעת בו תקוות שווא.
לא כל אחד רוצה או יכול(טוב במסחר). מתוך דברייך יוצא שלאט לאט לפתוח לעצמו איזה מכון
סת"ם (עסק רציני ),ואז למה להיות סופר? אם אפשר לקנות מהם ולמכור :) . אני למשל לא אוהב לעבוד כל שנייה עם אנשים ונסיעות . הכתב
שלי הוא ברמה וכן יש גם נחמד . זה לא שאני כרגע עני או עובד 15 שעות. אני
עובד 9 שעות ו100 שח לשעה. וזה עבודה עם סוחרים ,ושקט בעבודתי כסופר
בלי כמו שציינתי לעבוד עם אנשים. במצב כזה עדיין עלי לחפש שוק פרטי? לא אם אני אוהב את השקט ועל הדרך כברמרוויח ברוך ה' טוב.
כל מה שכתבתי זה מהיכרות אישית של סופרים שפועלים בדרך זו וכמעט ולא הזדקקו לדרוך על מפתן בתיהם של סוחרים.
אציין לך מספר עובדות נוספות
אם תדפדף בדפי זהב תגלה ש"אור לסופר" מופיע בסיווג של סופרי סת"ם (בטעות לטעמי), אני מעיד בזאת כי מידי פעם אני מקבל פניות (שהיגיעו במפורש מדפי זהב) לכתיבת מגילות, ספרי תורה, תפילין וכו'. אומנם מאחר ואינני כותב ואינני מסתחר בסת"ם, אני מפנה אותם לסופרים אחרים שאני מכיר. ששמחים לקבל הצעות מעין אלה (בניגוד לסופרים המסרבים מסיבות השמורות עימם....)
עובדה נוספת, מגיעים אלי לא מעט אנשים דרך האתר, ומבקשים שאפנה אותם או אמליץ להם על סופר סת"ם, מאחר ואינם מעוניינים לרכוש מסוחר.
יש משמעות גדולה לאנשים שכותבים ספר תורה להכיר את הסופר שכתב את הספר, וכן שהסופר עצמו יהיה בהכנסת הספר תורה, וכן לגבי כתיבת תפילין לבר מצוה, הרבה מאוד אנשים חשוב להם להכיר את הסופר עצמו.
אינני מדבר על כך לפתוח חנות או מכון, אני מדבר על כך שחביריך בכולל ידעו שאתה סופר סת"ם, שהשכן ממול יידע, שבבית הכנסת שלך ידעו עליך, לא מדובר פה בהשקעת פירסום ענק בנתיבי איילון. מדובר בדברים פשוטים שאינם עולים פרוטה שחוקה. ואינם דורשים מאמץ מיוחד
סופר סת"ם שמקבל ספר תורה יש לו כבר שקט כלכלי למספר חודשים, בהכנסת הספר התורה מכירים אותו עוד כמה מאות אנשים חדשים, וכך הלאה.
לא המלצתי שלא למכור כלל לסוחרים, פשוט הצעתי לפתוח עצמך גם לאפשרויות נוספות, ולא לסגור אפשרויות, עם הזמן תמצא את עצמך במצב בו כמעט נגמלת מהסוחרים.
כשהגעתי לפורום היה לי סוחר "שוחט" והתחלתי לכתוב לו ס"ת במחיר מגוחך וגם מזוזה שהיום אני מוכר אותה לחנות במחיר פי 2. אף סוחר לא התקרב למה שחנות קונה ממני. ובנוסף אני מוכר לפרטיים שזה פשוט מדהים. אני אמנם עוסק פטור אבל אף פעם לא טרחתי לפרסם את עצמי בגלל שאין חודש שלא מגיעים אליי כמה קונים מפה לאוזן ולצערי אני לא עומד בכמות ההזמנות מכל מיני סיבות אחרות. ומה שיותר מעניין ומראה כמה סיעתא דשמיא צריך במקצוע הזה זה שאני עוד לא גר בעיר שנה ויש לי המון פניות מפרטיים שלא מכירים אותי. לסיום, דעתי האישית היא שדווקא במקצוע מהסוג הזה להיות "הר סיני" לא מזיק. אנשים מעריכים את זה יותר מפרסום ענק כמו שיחיאל כתב.
חשוב לי לדעת אם זה מקום חרדי או מקום שרובו חילוני ואפילו מעורב ?
הבנתי את יחיאל. מה גם שבמצב כזה באמת צריך יותר להשקיע בכתיבה וכן גם הכמות יורדת . אם תיכתוב 70 תפילין בחודש לא תצליח למכור אותן רק לפרטי או רק לחנת ופרטי.. תצטרך כמה וכמה חנויות .ומשום מה חניות בתל אביב רוצים בערך אותו מחיר כמו סוחר .והייתי גם בקריות (המשפחה שלי משם ) המצב שם גם מתחיל להיות כריבוי סופרים (מקרית אתא בעיקר).. אז אולי אפשר להוציא משם במחיר שקצת יותר אבל ממש ממש לא פי 2 .
בדיונים הקודמים שנוהלו באתר בעבר, הפכנו והפכנו את הנושא.
יכול להיות מקום שיש מאות סופרים ומאות סוחרים ובכל זאת ימצא הסוחר שירצה לקנות את הכתב של סופר פלוני שגר 150 ק"מ מהעיר איפה שהוא נמצא.
אתן דוגמה, אני מקיר סוחר מבני ברק !!!!! (לא חסר שם סופרים בכל הנוסחים ומכל הגוונים) שקונה באופן סדיר כל מה שכותב סופר מהצפון.
זה סופר על רמה, לכן הסוחר מבני ברק מעונין בו.
צריך להבין דבר אחד ופשוט:
הסוחר רוצה את הטיפ טופ במחיר ריצפה.
הסופר רוצה מחיר בשמים גם על כתיבה בנונית.
מהמשווה הזו יוצא דבר שהוא לא רצוי: מן מעגל שבו הסופר מוריד ברמת כתיבתו כי בן כך ובן כך ישלמו נמוך.
אין ספק שזה תחום קשה מאוד, אם הרבה אכזבות.
בכל עסק יש מחלקות:
מחלקת רכש: שקונה את החומרי גלם.
מחלקת ייצור: שמעבדת את החומרי גלם למוצר הספציפי למפעל הזה.
בקרת איכות.
מחלקת שיווק.
הנהלת חשבונות
הסופר בדרך כלל צריך להתעסק בכל התחומים הנ"ל בו זמנית.
הוא גם צריך לבחור את הקלף המתאים לו (כמה פעמים הכלתם אותה כשוויתרתם על התענוג לבחור את הקלף?)
גם לכתוב ולבצע ההגה ראשונית ותיקונים וכו'. גם לדעת לשווק וגם לבדוק שבסופו של יום נשאר משהו לקנות במכולת.
ישנה עוד בעיה נוספת, שאף אחד אינו יודע להעריך נכון את המחיר, סופר מעולה שעובד על רמה גבוהה יגיד לך הכתב שלך שווה הרבה. עוד סופר אחר שיותר מציאותי אומר לך זה נכון הכתב שלך שווה הרבה אבל למה אתה כותב? להתפרנס או לפתוח מוזיאון?
בקיצור מכל הבאלגן הזה השורה התחתונה היא שאין עוד מלבדו !!! ומפתח הפרנסה בידו הפתוח הגדושה*** והרחווה.
הבנתי מהרבה סופרים שהקלף שלו זה משהו מיוחד.עכשיו ,בגלל שהמחיר של היריעות די יקרות ,רציתי לדעת( מי שמכיר אצלו) כמה פסים בדרך כלל באים ביריעה של ראש ויד (תפילין )? אני יודע שיש כל מיני אבל כמה פסים בדרך כלל אפשר בהחלט למצוא על מנת לחסוך. תודה.
אני יודע שגם בבני-ברק מוכרים אבל על פי נסיוני שמגיעים למקום הראשי אז יש מבחר גדול . צודק?
הבעיה העיקרית שלי ,שאני מוכר זוג תפילין לא יקר -ואז באמת הקלף שלו ממש יקר לי אבל פשוט אני נמשך, אחרי שכל מיני סופרים שאמרו לי על הקלף הזה. אולי שווה לי לנסות ולראות אם זה יתן לי בעצם יותר לשבת לכתוב וכן עבודה נעימה יותר ,ואז זה גם שווה לי . בקלף הרך והנעים לא אמרת לי כמה פסים יש בערך ראש/יד ?
ניתן להשיג קולמוס ברזל נירוסתה בירושלים בטלפון 0528196061 ניסיון וידע רב בהכנת הקולמוס. ניתן להגיע לבית הסופר בהזמנת 2 קולמוסים כמו כן ניתן להכין קולמוס לתיוג למחמירים לתייג בדיו
אשתי קנתה ציפורן לכתיבה 4 ב-17 ש"ח. אמרתי שאני אנסה להכין קולמוס ברזל מאחד מהם.
לקחתי את הדרימל (משחזת) שאני משתמש בו להכנסות, שמתי לו אבן בצורה של גלגל (בצבע כתום ומוכרים את זה בחנויות למצרכי צורפות ב10 ש"ח) ושייפתי את ציפורן בשביל לתת זוית גם קצת מבחוץ ומבפנים. יצא לי קולמוס מרמלדה בשתי דקות עבודה.
בקיצר חבל לבזבז על זה כ"כ הרבה כסף אפשר להכין לבד.
4 -ב17 שח זה מדובר על ציפורן כמו בתמונה או של גרפיקה?
תראה אני למשל היתי אצל כמה שמכינים ויש הבדל עצום בין כל אחד שמכין,למי שיש ניסון של שנים רואים את הקלילות והטוב שיוצא מהציפורן . בכל אופן אני אישתי מאוד מאוד מעוניין להתחיל (בשבילי בלבד) להתאמן על זה. כי זה כיף לכתוב עם ציפורן חדה ולא כל פעם (פעם ב.. האמת כי אין כוח ) ללכת ולחדד (אפילו שעושים לי בחינם ) .
כתיבה בכמות של ספר תורה.שזה שווה כמו 500 ומשהו מזוזות לא? לכן על כמות כזאת אני בעצם צריך כל חודש לחדד.. מה שבצעם לא יוצא לי אלא אפילו 3 חודשיים. לכן חשבתי להתאמן בלעשות לבד.
הגזמתי למרות שיש איזה מישהו שמסיים ספר בחודש ושבוע. אממ אז 70 פרשיות תפילין בחודש זה כמו 350 מזוזות .
הציפורן כמו בתמונה עולה כ20/25 שח ליחידה. וגם צריך לשייף תחילה בצדדים בשביל להגיע לגודל הרצוי. בציפורן של הגרפיקה יש גדלים מוכנים ... ותמיד אגב סקרן אותי איך לכתוב עם הציפורן הזאת.. עדיין לא החזרת מייל מהעבר אם אתה זוכר :) (רוני =אהרון ) .
"וא"צ לבדוק במגדלת וכיוצא דאין לנו אלא מה שעיננו רואות,וה"ה בנ"ד דמש"ה קלף משוח מפוקפק בהלכה דחיזינן לכל אדם בעין מה דאינו כן במי קלף המתאדה ונשאר שכבה קטנה הבטלה לקלף"
א. מי הוכיח את הדמיון או הגזרה השוה בין שכבה על קלף לתולעים? ב. הטענה של "שכבה קטנה הבטלה לקלף" היא שטות, כי דין בטול שייך רק אם החומר האסור נמצא שם כתקלה - בטעות - נגד רצוננו. אין מבטלים איסורים לכתחילה. אם החומר האסור נוסף בכונה אין בו ביטול לעולם, שהרי הוא נוסף לצורך ידוע. אם אמרח לך שכבה דקה מאד שאינה נראית בעין, של שומן דבר-אחר על פרוסת לחם, תאכל את הלחם? מי שיאכל את הלחם הזה מותר לו גם לכתוב על קרטון.
א- לא באתי להשוות אלא לסבר ת'אוזן דלא בעינן בדיקה במגדלת כדי להוכיח שיש שכבה ועוד יותר , משום שהחומר מתאדה לאחר עשיית פעולתו , ומה שנשאר זה בטל לקלף ליחידה אחת, לא מובן??? אסביר שוב, מאות אם לא אלפי מניחי תפילין(שעבר מריחת מי קלף) מניחים תפילין דיעבד?? וכו' אולי כב' חושה שהמריחה נעשית שיכבה על הקלף, לא ולא, זה הסוגים שצריך להתרחק אלה מלאים דבק ודמי למשוח - ועוד פלפולי הבל קתני??? מה עניין ביטול איסור לכתחילה בהאי דוכתא??? מה עניין שמיטה להר סיני??? בו בזמן שמי קלף רואים בו שימוש אצל רוב רובו של הסופרים לאחר מחיקת שורות בס"ת להשכיב סיבי הגיר וכיו"ב מורחים ואת"ל חציצה מאי הו"ל בהכי? אלא ודאי דשרי ורווחא דמילתא לשאר כתיבה , מה גם כתבת מריחת שומן וכו' וכי תאכל?? ודע מה שתשיב- איפה כושר פלפול היושר אצל כבודו דמתהדר? האם דומה איסור אכילה זו לעניין מריחה שלדעת רבים הוי היתר גמור וקל ממנו עשרת מונים???? ומתי יקומו רבנים מוסמכים לאסור העניין בריש גלי??? אלא ודאי ..... יש שכתבו לי בהודעה פרטית שאם מרן היביע אומר יכתוב על העניין הזה הוא יקיף מכל הכיוונים את הבעיות לשתי הצדדים וירחיב כידו המלאה והרחבה ויתן הכרעתו- אז נחכה לאחד הגדולים שיכניס ראשו להכריע מצורף לזאת הודעה מסופר סופר הי"ו בזה"ל---
אבל מי קלף באמת לא חוצץ
אפשר לשימו על גויל ותוכל לראות שהוא לא סותם את הנקבוביות
וכן תשים אותו על היד ותראה שהוא לא מייצר שיכבה נכרת בכלל
אלא זה משכיב את השערות ואל תחשוב שהוא משכיב את כל השערות אא"כ אתה דוחף חזק לכייונם עם סמרטוט.
וכן אני מכיר אשית רבנים שכותבים אם זה ולא עלה על דעתם להשוות את זה לקלף משוח בר מינן, רח"ל, ל"ע
כל הנ"ל למרות מתנגד לשימוש של החומר הזה וזה מאותו סיבה שאני מתנגד לשימוש של גיר פחם גרפי (אלא מעט מזעיר אם דחוק מאוד)
כל חומר כזה מקל על הכתיבה ולא ידוע מה תהיה אחריתו.
אני חייב להודות שכדי להירגע מהעצבים שמביאים לי הדיונים של המעכרים למיניהם אני צורך הרבה מי עדן קרים למרות הקור השורר בחוץ.
כל הדיון התחיל בשאלה פשוטה ביותר של נוצת הברזל, ועליה לא התקבלה תשובה עדיין !!!
אני לא מדען אז הוותר על החומרים המסובחים לרב האוכלוסיה והסביר בפשוט נוראית מה הוא מי קלף הוא מה בעיותיו ההלכתיות.
מי קלף מורכב בעיקר משני חומרים:
חומר דבקי כל שהוא
וחומר איטילי נדיף כל שהוא, כוהל או בנזין.
אז מכוון שיש חומרים, הם חייבים להיות מן המותר בפיך, ואם הכוהל מופק מענבים יש כאן בעיה רצינית.
הבעיה השניה שיכולה להיות, היא שלאחר שהחומר נדיף מתאדה, נשאר החומר הדבקי האם הוא מהווא חציצה או לא? לא עלינו לאחליט לכך יש רבנים.
ובסה"כ מה שבקשנו מכבודו הוא לגלות לנו מי הוא זה ואי זה הוא הרב שהתיר !!! לאחר ריבוי פניות ובקשות, כבודו ממשיך למלא את פיו מים ומתחמק מתשובה ברורה, ומכאן אני מגיע למסכנה שאין כזו דמות רבנית שבדקה את מוצרו ונתנה הסכמה לשימוש בו.
הרב שלמה מועלם מב"ב בדק כמה סוגי מי קלף ואכן התיר להשתמש חד וחלק, וכל סוג הבדיקה לגופו. ב- מה גם בסוגים אחרים שלא הובאו לפניו , כל עוד ואין לך ראיה חותכת לאסור אין הדבר מוכרח ופשוט לאסור בו בזמן שיש לדחות וללבן ת'עניין שלפום ריהטא הדבר מותר לשימוש וכמעט בשופי ג- אתה כותב ממה זה עשוי בכללי - ופוסל בהינף יד ואינך יודע מה אתה שח, ובידי הנתונים המדוייקים לרכיבים כך שלא כל בר נש יכול לשלוף מבטנו דעות הזויות שאין להם אח ורע , ולא יידע לבחינת הדבר מקרוב , אז רוץ תשתה עוד קצת מיים לרוויה
כבודו כתב: "ובידי הנתונים המדוייקים לרכיבים". יש הרבה רכיבים שאינם צריכים השגחה. אם כולם כאלה אז נוכל להסיר את הספקות מצד המותר בפיך. כל כימאי יכול לבדוק במעבדה ולגלותם. אז אולי תחסוך לנו את הטרחה ותספר לנו מה הם?
אני אשאיר למנהל הפורום לנזוף בך על החוצפה שאתה נכנס לארכיון ומקפיץ הודעות שחל עליהם חוק ההתיישנות בניגוד לחוקי הפורום רק בשביל לקדם את המוצר שלך ואני אגש להגיב לגופן של דברים:
א)מה עם כשרות המוצר?
ב)מה יש לזייף במי קלף אם לא העניין של הכשרות? הרי אם זה יעיל וכשר אז טוב ואם זה לא יעיל אז מה זה משנה?
ג)עיין בתת פורום שאלת חכם שם מביא ידידנו צבי (ממציא הדיו לנצח) שהוא שאל את הרב וואזנר לגבי מי קלף ואפילו טרחתי להביא לך כאן את תוכן דבריו:"היה זמן בו חשבתי לייצר מי קלף באיכות מעולה שתפתור את כל בעיות המחיקות. שוחחתי על כך בפרוט עם הרב אברהם צבי וואזנר בניו יורק. הוא אמר לי שלכתוב על מי קלף זה כמו לכתוב על פלסטיק, כי כל הסוגים של מי קלף משאירים חומר פלסטי (חציצה) על הקלף והדיו נצמד לפלסטיק, לא לסיבי הקלף. בקצור, הוא לא התיר לי לעשות זאת, ועזבתי את הנושא." עכת"ד של ר' צבי.
בתגובה א- לא הקפצתי שום הודעה רק אתמול נכנסתי וערכתי הודעה ועוד שהגבתי לכמה בהןדעות ומה שעשיתי בנוסף חיברתי בהעתק בדבק כמה הודעות להודעה הראשונה למען מתן הסבר בדוכתא חדא ב'- מנסיון ואכמ"ל יש לפחות 3 סוגי חומרים לעשיית הנ"ל שהם לא איכותיים כלל בלשון המעטה והנני מוכן לתת לך לבדוק ותיווכח הרבה אמרו לי וחזרו בהם בשעת מעשה הבדיקה ודו"ק- כך שכבודו יידע שיש דברים מעבר לידיעתך והשגותיך וקצת לשמור על פרופיל נעים
לגבי האיכות אני לא יודע לומר לך כי השתמשתי פעם אחת במי קלף וזה לא עזר לי בכלל ואני ממש לא הסתדרתי איתו. זה היה בערך לפני שנה וחצי. אני מעדיף את שיטת הכוס של ר' יחיאל היקר, וזה הועיל לי מאוד ובזכות זה אני מצליח לכתוב בלי זה. שלא תבין לא נכון, אני לא נגד השימוש, רק שאלתי לגבי הכשרות של כל הסיפור הזה. כשרות המוצר וכשרות השימוש (חציצה אולי)
העניין פשוט מאוד- אפשר להבחין בכמה יריעות שנמרחו בסוגי מי קלף לסוגיו ולראות את ההבדלים בינהם - במי קלף שהוכר כמעולה לא מבחינים בכלל בהבדל לפני המריחה או אחרי המריחה מה שזה עושה פשוט מטיב את הקלף ומתאדה ללא חציצה כלל ועיקר
מכיון שמי קלף אחרים לא תמיד כשרים, ומכיון שיש דעות שונות לגבי מה כשר ומה אינו כשר, אולי ילמדנו כבודו מה יש במי הקלף שלו ומה אין במי הקלף שלו להבדיל ממי קלף אחרים?
כתבתי שזה לא מהווה חציצה כלל ועיקר כמובן לא ע"פ דעתי א- המציאות ב- מו"צ ירושלים הוא זה שהמליץ לי על הסוג הזה בדווקא ואכמ"ל- והאמת ניתנה להאמר - ( קלף משוח יש בו בעיות הלכתיות בפוסקים דמשיחה היא בעינה משא"כ הכא שבא לייפות הקלף ללא משיחה או חציצה כלל דחזינן לקמיה מו"צ ורבנים שנתנו אישורם ועוד נימקו בפני ההבדל בין לק בדיו שזהו עצמות הכתיבה ממש דהוי בעיה לעומת הקלף שזהו חלק מהעיבוד להכשירו ואפי' שזה רק לשיפור -רק שהכשר רשמי על הבקבוק מי כמונו יודעים שעולה המון כסף ומה שהלב חושק הזמן עושק לכתוב, ודו"ק
אפשר לתת לנו את השם של המו"צ שהתיר שגם אנחנו נוכל לשוחח איתו ולהוציא מליבנו כל ספק.
מי דיבר על הכשר על הבקבוק, תעשה כמו שר' צבי עשה הוא הלך למשמרת סת"ם, הציג לפניהם את המרכיבים ותוצאות הבדיקות הכימיות שהוא ערך, וקיבל אישור שאם הוא לא ישנה את החומרים יש לא אישור ממשמרת סת"ם. (אין לי מושג אם זה כרוך בכסף או לא, זה צריך לשאול אותו).
אני אישית לא מתקרב למקום שמציג דף ענק "כל המוצרים בהכשר הבד"צ" מכמה סיבות:
מי שמנותן את ההכשר בסופו של דבר זה במקרא הטוב הרבנות, ולרבנות יש קריטריונים אחרים שמתאימים לציבור הרחב והם גם ע"פ הלכה, אבל נוטים להקל במקרא של הפסד מרובה לדוגמה.
המשגיח שלוקח אחריות לשלט, יכול להיות חולה ובמקומו ישלחו משגיח אחר שלא מודעה לדבר ויתיר ובצדק מוצרים שהם רק בהכשר הרבנות. אתן לך דוגמה בסופר חרדי בעירנו יש זכיין למכירת תבלינין, פירות יבשים וזיתים. שאלתי את המוכרת באיזה הכשר הזיתים, היא הראת לי קופסה ריקה שהם בהכשר של בד"צ בית יוסף והם מיובאים מחו"ל, עד שהספקתי לבדוק אם המשגיח האזורי של בד"צ בית יוסף שהכן יש להם משגיח במדינה ההיא, ואחלטתי שההשגחה מספקת את דרישותי נוכחתי לדעת שהעובדים במקום מוסיפים תבלינים ולימונים לזיתים, שהם בהשגחה אחרת. אז זה כבר לא בהשגחת בית יוסף, זה בהשגחת בעל הזיכיון !!! שוחחתי אם המשגיח של הסופר ושאלתי אותו באיזה ההשגחה הזיתים? והוא ענה לי החלטית בית יוסף. לקחתי אותו למחלקה ושאלתי אותו הלימונים מגיעים ביחד אם הזיתים מהקופסה הסגורה, כאן התחיל להתבלבל והתחמק בצורה אלגנטית ואמר שזה בהכשר הרבנות המקומית. לא רציתי לבייש אותו לכן לא המשכתי לחפור, יכולתי לקחתו לשלט הגדול המציג את הזיתים בהכשר של בד"צ בית יוסף !!!
וכאן הנקודה, בתחילת דברי כתבתי במקרא הטוב המקומות האלו בהכשר הרבנות, אבל בסופו של דבר הם בהכשר ובהשגחת בעל המקום.
הגלה לך עוד סוד, הכי גרוע זה השגחה של רבנות אם משגיח חרדי, הוא בעצמו לא אוכל ולכן מזלזל בהשגחתו !!!
כשהמשגיח הופך להיות הרב שמחליט, כאן עיקר הבעיה, ואלאכו"כ אם זה בעל המוצר בעצמו שהופך להיות הרב המכשיר !!!
המי קלף שאתה מציג יכול להיות מעולה מבחינה טכנית, מה אם כשרותו !!!!
תשובה קטנטנה אם שם המו"צ ומס' הטלפון שלו יכולה להיות במקום הכשר על הבקבוק.
ואם המו"צ לא מוכן לגלות את שמו, זכותו, אבל שלא יביא דעת אלמונית, קודם שיקיים את הדין הראשון בשולחן ערוך, שלא יבוש מפני המלעיגים, ולאחר מכן יביא דעה על כשרות מוצרים.
מכיון שמעולם עוד לא זכיתי לפגוש מו"צ שיודע כימיה ויודע איך להשתמש במיקרוסקופ, תרשה לי לשאול מה החומרים במי הקלף שלך כדי שנוכל להעריך את התוצאה ואת מה שנשאר על הקלף. מותר לך להשתמש במונחים המדעיים ברמה הגבוהה ביותר שתרצה.
האם אתה משתמש ב fluoropolymers water repellent silicone perfluorinated acids soluble plastic ???
אם כבר הזכרת ועלה מדבריך נימת אי כבוד על בד"ץ בית יוסף-- חברי משגיחי הכשרות בכולל אמרו שכך העניין בבדצים חשובים אחרים כמו יו"ד וכד' רק ששם הדבר יותר מטויח מתחת לשטיח לאט לאט קימעא קימעא נפיק מכולם , רק שקימעא קימעא בטיל, לצערינו וזכור דברי הללו יש שמה המון שחיתויות ואיפה שיש כסף לצערינו הדבר יוצא מתחת שליטה ונכנסים לשם אינשי דלא מעלי, ופעמים שאין הדבר בר תיקון מחששו של כל אחד מתפקידו ומשרתו וכד' וחוצפה ישגא
שאלתי רבים בעניין שימוש במי קלף חלקם מהמבוגרים והרי לפניכם תמצית העניין,- חלקם היו משתמשים במריחה קלה של מי טבא(מי קלף- היו שמכינים לבד לעצמם) והיו שהעידו שרבותיהם בדור הקודם היו משתמשים עם זה בטענה שכל שבא לעיבוד קלף ואינו שיכבה הניכרת לעין אינו בכלל חציצה דהוי חלק בלתי נפרד מהקלף דשאני התם במשיחה דלא קרב זה אל זה , ועוד לסניף , כפי עיקר ההלכה דהרי בפיתחינו טו' בשבט בעניין בדיקת תולעים ידוע עיקר הדין דסגי בבדיקת העיין בפרי דאינו מתולע וא"צ לבדוק במגדלת וכיוצא דאין לנו אלא מה שעיננו רואות,וה"ה בנ"ד דמש"ה קלף משוח מפוקפק בהלכה דחיזינן לכל אדם בעין מה דאינו כן במי קלף המתאדה ונאר שכבה קטנה הבטלה לקלף לחדא מחתא והוי בכלל עיבוד, ויש שרצו לומר שדמי לקלף בזמו לחות גבוהה בחדר שהקלף מתרכך ושמים לב לכך בכתיבה שנעשה מין שכבה קלה של אידיפ שנספגים והכתיבה קלה ונוחה(כמובן במידה אחרת יתפשט)ולא אמרינן בהכי חציצה מהטעם הנ"ל ובעז"ה אביא כאן עוד נימוקים בהמשך דמה שהלב חושק הזמן עושק ופשוט, וק"ל,
רק משום שכתבתי על סוג קלף מסוים שנדהמתי מטיבו הנפלאה הגעתי מברור קצק שבעצם המוכר מרח לחלק מלקוחותיו שאהבו ת'סוג קלף הזה ומרח כמות נדיבה ולא שמנו לב שזה מי קלף זה לא בעין כלל וכלל- משם חתרתי אל סוג המרכיבים וכו וכו וכו' והגעתי לאיש שמתעסק הנ"ל וחבל ככה שמדברים בסכינא חריפא דיר"ש נחון הנ"ל
איש אחד בעיירה בפולין או ברוסיה היה נדהם משנה לשנה מהאגוזים שהיה קונה לכבוד פסח, הם היו מבריקים להפליא, לא היה עליהם אפילו גרגיר של אבק, מהודר שבמהודר, יום אחד הוא אחליט לשאול את הכפרי איך יש לו תוצרת כזו יפה, והנ""ל לפי תומו, הסביר לו שהוא וילדיו משקיעים שעות על גבי שעות להבריק את האגוזים אם .... שומן של דבר אחר, לכן הם נקיים ומבריקים.
אף אחד פה לא חושד בכשרים שישתמשו בדברים שלא מותרים בפיך לגבי יצור של מי קלף, הבעיה היא חציצה, וגם לזה יש מתירים, כי כל העשוי לעיבוד הקלף בטל, אבל הדבר שנוי במחלוקת לכן לפני שנתחיל להשתמש בחומרים למיניהם אנחנו רוצים לדעת מי הסמכות הרבנית, ולא היצרן, שהתיר את השימוש בו.
למה ר' צבי (יצרן דיו לנצח) ור' כהן (יצרן עט סופר מהיר), מסוגלים להביא מכתב מסמכות הלכתית והנ"ל מסתפק בעדות אישית, אדרבא שיפרסם את שם הסמכות ההלכתית.
ולגבי יצרן הקלף "המשובח", לדעתי הוא פושע ומרמה במצח נחושה, ואם כולם עושים כך אז גם הם נכנסים לקטגוריה זו. אני בא לקנות קלף ולא קלף מרוח, ואם הוא מרוח מחובתם להודיע לי הקונה וכן אני מחוייב להעביר את המידע הזה הלאה, עד הלקוח הסופי, בכל אופן יש פוסקים שאוסרים את השימוש במי קלף, ולפי דעתי אין שום היתר להשתמש בו בלי להודיע לקונה, במיוחד אם הוא רוצה תוצרת מהודרת, למה לא להיות כן.
חבר'ה שליליים -המחפשים מראש איך לחפש איסורים לכל דבר שמטיב עם הסופרים- אם זה קלומוס נרוסטה או מי קלף וכן הלאה... אפילו אחד המליץ טלסקוף ,רק שהוא שכח שעם בדיקה שכזאת גם האותיות נראות מחולקות.
אם יש מי קלף שממש משאיר שכיבה (מרגישים את זה גם בכתיבה) אז זה פתיחת דיון . יצא לי להשתמש בכמה סוגים ואולי אף ברובם. ממש כולם לא משאירים שכיבה ומרגישים עדיין את הקלף .אבל בכל זאת נביא טלסקוף ואז גם האותיות הן בכלל פסולות .
האם להשמע לדעתו של הרב מרדכי אליהו בנושא הקולמוס הוא דבר שלילי?
האם להשמע לדעתו של הרב וואזנר ארה"ב שהןבא ע"י צבי השולל שימוש במי קלף הוא דבר שלילי??
אולי מה ששלילי הוא ההתנהגות של כמה יצרנים וממצאי פטנטים, שלפני שהם בודקים אם מוצריהם נהנים לדרישות ההלכתיות, מפיצים את השוק אם המצאתם !!!!
אני לא זוכר אם זה בפורום הזה שקראתי על הקהילה במקסיקו שנפלו קורבן לנוכל שחצי הדפיס וחצי כתב את האותיות. כדאי לחפש את כל הכתבה אם תוצאות הבדיקה של חוקרת משטרתית.
אולי הנוכל עשה את זה עפ"י הלכה:
הדפיס חצאי אותיות שאינם כשרות לעצמם,.
והשלים ע"י כתיבה בכוונה.
יצא לו כתב "מהודר" ביותר כל אות באותו גודל ובמקומה.
אבל, וכאן האבל הגדול מי התיר את הנ"ל, יש כמה חששות בדבר:
חציצה.
פתח לאנשים שידפיסו בלי לכתוב את האותיות
לא כל עם ישראל יכול להרשות לעצמו חוקר פרטי ומוחה לבדוק שהכן המזוזה נכתבה כדין.
ועל דרך זה ניתן להתיר המון דברים. לדוגמה מעלית שבת שההיתר שלה הוא אך ורק לנכים ומוגבלים, מי התיר לאדם בריא להשתמש בה כשהוא נופש בבית מלון??? לכך יש פוסקי הדור ולא חברי פורום שליליים לדבריך.
להזכיר היצרן הנ"ל עוד לא הביא סמכות רבנית ידוע שממליצה על שימוש במי קלף ! אם היה עונה לענין הדיון היה נסגר, אבטח שלי, בלי תגובות שליליות.
אני מדבר על הגישה -לחפש ולחפש תחילה איך לאסור ולעמוד רק על הרבנםי שכן אוסרים. אתה לא בא בגישה בוא נבדוק קודם אם יש היתר.. . אז עשית חיפוש מה דעתם של שאר הרבנים? טלק על הקלף זה אולי גם חציצה? בכל אופן על ידי מי קלף הרבים שניסתי אין שום חציצה.. זה רק משכיב את השערות. ואין שום הרגשה שכותבים על שעווה או משהו כזה. אולי יש גם מי קלף שכן מרגישים ואת זה לא נתקלתי. בכל אופן זה אכן דיון שרבנים צריכים לתת, אבל זה לא נכון להציג רב או שתים וזהו, ועוד בלי לתת הסבר על איזה סוג מי קלף נפסל ואולי יש אחרים שכן בסדר.
האיש כתב שרב ירושלמי מוכר נתן הסכמה, בסך הכל רוצים דעת את שמו, ואין !!!!!!!!!! הוא לא עונה למעט לחלק שבחים למוצר שלו.
יש סמכות רבנית בארה"ב שהיתרה להדפיס בדפוס משי מגילות, כל שאר הרבנים זעקו זעקה גדולה ומרה ויצאו חוצץ נגד ה"היתר" אז מה צריך לצודד במתירים ???
אז מעכשיו גם אני התחיל לשווק את המזוזות שנפלו עליהם טיפת דיו ואכתוב מהודרות לפי שיטת הסמ"ג.
כל מה שכתבתי בטעות שלא כסדרן תחת המותג "רבינו תם".
לגבי קולמוס נושא שחפרתי עליו, וסליחה מהחברים, גם ראש המתירים היריעות שלמה, כותב במפורש שלכתחילה לא ישנה מהמנהג, בעברית פשוטה=צריך לכתוב אם נוצה או קנה, כתב בברזל לא פסול.
כולם שותים וויסקי, אז מותר???
הנה סיפור קטן: בעיר מעורבת, משגיח כשרות נדהם לראות ציבור חרדי שלם יושב ואוכל במסעדה פלונית שהיא תחת הכשר רבנות רגיל לא מהדרין. ניגש לאחד המסובין ושאל אותו על סמך מה הוא אוכל כאן, והנ"ל ענה ראיתי את הרב XYZ, אוכל כאן. המשגיח הנמרץ ניגש לביתו של הרב XYZ ושאל האם הוא אוכל במסעדה ההיא ועל סמך מה. והרב ענה ראיתי את הרב XXX אוכל שם, וכך עבר מכתובת לכתובת עד שהגיע לרב מכובד מאוד המקפיד על קלה כעל חמורה ואז קיבל את התשובה: אני אישית מכיר את הקונדיטור הראשי של מסעדה זו, היה תלמידי בישיבה, ואני סומך עליו ב100%, ואני מאוד אוהב את העוגות שלו , לכן פעם בכמה זמן אני מרים אליו טלפון שואל אם הכל בסדר והכל מהדרין ועל איזה עוגה הוא ממליץ השבוע, מתאם את שעת הגעתי והוא בעצמו מגיש לי את העוגה ויושבים על כוס קפה.
כל מילה מיותרת. אף אחד לא יודע מי מבשל ומה מתבשל וכולם אוכלים !!!!
כנ"ל לגבי הרבה דברים, רסר"ן שמועתי עובד שעות נוספות (למי שלא יודע זה מוסג בצה"ל, זה הרסר"ן שמעביר את השמועות).
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.gif)
.jpg)
[יחיאל.נ.]
של google, לא ניתן לצרף תמונה להודעתך)
להוספת הודעה חדשה. או לחץ 
לשם הוספת תגובה על הודעה קיימת
.JPG)
מעודכן
.JPG)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.gif){kind=small}
.JPG)