דרך אגב האות ז' של המילה ''עזים'' (ממש בסוף העמוד) היא ממש ספק פסולה, שאלת תינוק רצינית של ן' סופית, היא כמעט באורך של האות ע' שלידה וזה אומר שהיא כמעט ד' קולמוסים שזה פסול, אם תסתיר את האותיות שלידה זה יותר דומה לן' מאשר לז'.
אופן התיקון הוא כמובן לגרר את כל הרגל (אפשר להשאיר פחות מקולמוס שאז זה גם לא ז') ואז לכתוב רגל קצרה של ז' ולהרד''ך יש לגרור את כל האות
גם אני קניתי אצל חובב כרגע אני עדיין עם הקולמוס כשהוא חדש וחד אז אני לא מרגיש את ההנאה המקסימלית אבל הייתי אצלו והוא מצא את הזווית שאני צריך מאוד מהר יש לו מפעל עם מכונות cnc שמכינות את הקולמוסים בצורה מדוייקת השירות אדיב מאוד גם אני חושב שאם כבר קרמי עדיף ללכת אליו
וצ' רבתי וכו' וכו' שינויים שונים ומשונים? למה להיות אחר ושונה מהסטנדרט? אני מכיר גם סופר כזה שכותב מאד יפה ועושה ככל העולה על רוחו ש -ד -י יוצא מהמסגרת של הכתב אותיות זעירות בעשרת בני המן מעל השירטוט ועוד ועוד גם צורת אותיות לא סטנדרטית כ"כ שמביאה המון שאלות ותלמיד מובהק של הרב מועלם אמר לי שזה חולשה של הסופרים ברמה הגבוהה בספרדי הם לא מקבלים הערות.. (בשונה מהליטאים והחסידים שהם משופרים בזכות ההערות.) לא שאתה כזה גם רואים מחמת רוב השינויים שזו הזמנה מיוחדת אבל מה העניין?
הערה קלה וסליחה שאני אומר זאת אחרי שעוד מישהו אמר לך אבל זה קריטי - מרווח צר מידי בין אותיות.
חבר, אתה צריך להבין, יש עוד רבנים גדולים מלבד הרב שלמה מועלם שליט''א שאני כמובן מכבד ומעריך מאוד. וגם להם תלמידים מובהקים, ומותר להם לסבור אחרת מהרב מועלם בדיוק כפי שהוא סובר אחרת מהם.
לכל אחד שיטה משלו ודעה משלו, וכל עוד יש פוסקים גדולים שהתקבלו בעם ישראל, יש לכל אחד על מה לסמוך.
ה-ץ רבתי היא כשיטת המאירי בקרית ספר.
רווח הפרשה הוא ע''פ סתומה ב' ברמב''ם, כשיטת גדולי האחרונים והראשונים, ומכיוון שהשארתי 9 אותיות גם בפרשת והיה אם שמע, זה כשר לכולי עלמא. וזה כהוראת מו''ר הרב יעקב כחלון שליט''א, וכפי שמובא בספרו "חושבי שמו", בחלק השו''ת סימן ב' ע''ש. ולענ''ד זה גם מהודר יותר מכיוון שלא מאריכים אותיות מה שנוגד את ההלכה לכתחילה, ומה שכתב מרן הש''ע לסתום פרשת שמע עד הסוף, זה לעניין תפילין דראש שם כתובות בקלף נפרד וזה כעין מורה על הפרשה הבאה. ואינו נצרך במזוזה.
ומה שהאותיות עולות מעל השרטוט, קיבלתי ממורי הרב יחזקאל יחזקאל שליט''א, שכל עוד חלק ממנה מתחת לשרטוט זה בסדר, והראיתי עשרות מזוזות כאלה לרבותי וגם לרב מועלם ומעולם לא העיר לי דבר.
ולגבי ההערה הקריטית, קח בחשבון שבמציאות הרווח נראה יותר טוב, ועוד שזה לא כזה קריטי, כי לפי ההלכה די בחוט השערה, ומו''ר הרב ברוך כחלון למדנו, ש"חוט" השערה דהיינו שערה שמחולקת לשניים. ונראה לעיני שהשארתי שיעור כמה שערות.
בעיקרון ה"עניין" הוא באופן כללי ע''פ מסורת תימן (וגם מתקופת הגאונים לכתוב מזוזה סתומה ב' ברמב''ם),
ומה שכתבתי למעלה נכון גם בעניין התפילין שפרסמי פה עם התגים כשמושא רבא והרמב''ם, וה-פ הלפופה שכל עוד אינה משנה צורת האות, כשר לכ''ע.
לא באתי להורות לך הלכה למעשה, אתה תכתוב כפי שהורו לך רבותיך.
אתה צודק שכך נהגו הסופרים הספרדים, שהפגימה היא קטנה.
אולי אין נפקא מינה לעניין הלכה, אך היתרון לכתוב את המ''ם בצורה כזו הוא לעיתים גדול,
א. כשהחיבור עבה, יש סיכוי קטן יותר לפירוד המסוכן בנו''ן וה-וא''ו של המ''ם.
ב. גם אם יהיה פירוד, הסיכוי של מ''ם כזו להקרא ע''י תינוק ל-נו''ן וא''ו הוא קטן יותר, גם מכיוון שהנו''ן של המם הספרדי הוא לא בדיוק נון, והוא''ו מוטה באלכסון ואינו מצטייר כוא''ו בדיוק.
זכורני שלפני כ-10 שנים, כאשר שימשתי בבית ההוראה אצל רבי שלמה מועלם שליט''א, ביום אחד הגיעו 2 שאלות לגבי מ''ם שנפרדו בדיוק בין הואו לנון, עם פיסוק ניכר להדיא.
פרשיה אחת עם כתב ספרדי , שם הרב פסק שזו שאלת תינוק.
פרשיה שנייה עם כתב אשכנזי עם פירוד דומה, שם הרב פסק שפסול.
שאלתי את הרב לגבי המקרה הראשון, איך פסק שזו שאלת תינוק, הרי שכתב בספר שלו שבפירוד ניכר להדיא שחולק ל-2 אותיות, לא מועיל תינוק.
הרב אמר לי שבכתב הספרדי, הוא'ו של המם לא בדיוק ואו והוא מוטה באלכסון, ולגבי הנון שאינה בדיוק נון כנ''ל, וגם דבוק בהם שאריות החיבור העבה שחיבר ביניהם, לכן אין כאן בבירור 2 אותיות.
באותה פעם למדתי הרבה לגבי ההכרעה בצורת האותיות, כי לא תמיד כל דין המוזכר בפוסקים הוא כפשוטו, אלא העיקר הוא כפי הנראה בעין, כפי שהרב מועלם הדגיש לנו כמה וכמה פעמים.
יש לי עוד סיפור דומה לגבי התגים שעל הלמ''ד ע''פ השמושא רבא, בעניין למ''ד עם שני ראשים, אבל אני אשמור אותו לפעם אחרת.
שלום רב, אני מחפש סופרי סת"ם לכתיבת מזוזות - לעבודה קבועה. כתיבת קלפים בגדלים שונים, בכמויות גדולות (יכול להתאים למס' סופרים) עבודה לטווח ארוך רציניים בבקשה לפנות בפרטי 0524777880
אם אתה מחפש נוצה עבה בשביל הקשיחות אז אפשר גם בנוצה רגילה א.שתהיה מוכנה ויבשה לגמרי והסימן של זה שבקצה היא נוטה כלפי מעלה ב. לרכך אותה רק עם אויר חומץ או שרק ראש הנוצה יהיה בתוך חומץ 5% למשך יום ולא עם מים חמים שהורסים את השכבות של הנוצה (ג.עדיף נוצה שהראש שלה יהיה כמה שיותר עגול).. ונוצות כמו שאתה מדבר בקלף ניוז (ז"ל) מכר אותם והוא אמר לי שזה אותו דבר רק עולה פי 10 ...... בהצלחה
זה הכלי הכי מדוייק ואמין. לוקח זמן להתרגל ולהצליח להניח אותו במדוייק
יש כמה דגמים.
כאן באור לסופר אפשר לקנות מרבי יחיאל מיקרוסקופ כיס עם מד פנימי (סרגל פנימי)
צריך לכתוב למשל שתי אותיות בית על קלף איכותי כך שהכתב יצא חלק, לא לחזור על קו שכתבת פעם שנייה כדי לא לעבות אותו, ואז לבדוק עם המיקרוסקופ את 4 הקווים ולראות כמה יצא.
יש מיקרוסקופים שאינם מדוייקים, ולכן הסרגל לא אומר את התוצאה האמיתית.
אם אתה רוצה לדעת באמת מה התוצאה ישנם שני אפשרויות, הראשונה זה דף כיול, סוג דף למדידות של מיקרוסקופ ששם יש סרגל קטן.
אתה מודד את הסרגל שמופיע בדף ורואה אם הוא תואם, אם לא אז צריך לעשות תמיד חשבון. דהיינו אם יצא לך שמילימטר בסרגל זה 1.21 מילימטר במיקרוסקופ אז כל תוצאה שתצא לך במיקרוסקופ תצטרך לחלק ב1.21.
אפשרות שניה, לקחת סרגל איכותי רגיל ולמדוד את המילימטרים שלו, אפשר למדוד בכמה מקומות כדי להיות בטוח. שים לב שאתה מודד פעם אחת עם עובי הקו ופעם אחת בלי.
א.. לכתיבת תפילין או מזוזה אפשר להגיע לגודל אחיד גם כשמחדדים אחרי קצת אימונים.... ב.בספר שצריך כתב אחיד לכל הספר לא יעזור מיקרוסקוף כי יש עוד דברים שמשפיעים על עובי הכתב כמו החריץ והלחות והקלף ולכן בכל מקרה אתה חייב לבדוק על קלף אחרי כל חידוד שיצא לך אותו עובי כתב... בהצלחה....
.png)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
