לשם הוספת הודעה לפורום מומלץ להשתמש אך ורק בדפדפן אקספלורר (בדפדפן כרום של google, לא ניתן לצרף תמונה להודעתך)
להספת הודעה לפורום בצע את הפעולות הבאות...
1. לחץ להוספת הודעה חדשה. או לחץ לשם הוספת תגובה על הודעה קיימת
2. יפתח החלון הבא...
3. כתוב את שמך, נושא ההודעה, ותוכן ההודעה.
4. כתובת דואר אלקטרוני שתירשם בתיבת " דוא"ל " לא תוצג בהודעה. אם ברצונך לרשום כתובת דואר אלקטרוני שתוצג בהודעה כתוב אותה בגוף ההודעה.
5. לשם הוספת תמונה שתוצג בהודעה סמן V ליד הכיתוב
"אם ברצונך לצרף קובץ להודעה סמן V "
6. לחץ
7. אם סימנת V לשם העלאת תמונה. ייפתח החלון הבא...
לחץ על "עיון" לשם העלאת התמונה ממחשבך, ולאחר מכן "שלח הודעה".
שים לב: ניתן לעלות תמונות אך ורק בפורמט jpg או gif
שים לב: ניתן לעלות תמונות עד גודל 1 מ"ב בלבד
אם מסיבה כל שהיא אינך מצליח לשלוח הודעות לפורום ו\או להעלות תמונה ניתן לשלוח את שאלתך ו\או את התמונה הרצויה לדואר אלקטרוני NoFollow!!:or.lasofer1@gmail.com
ובעז"ה נעלה אותם עבורך.
בבעיות תאימות, ובקשות לשיפור ממשק הפורום יש לפנות צוות התמכיה של השרת
תודה לך על כל הקישורים הנפלאים האלה אך לצערי אני לא מצליח לפתוך התיקיות של האתר של השיעורים של הרב יוסף כהן, האתר נפתח אבל לא השיעורים אם ידוע לכם מה יכול להיות מקור הבעיה תודה
איזה משמח שאנשים בעלי יוזמה ברוכה לוקחים ברצינות את לימוד ההלכה, אמנם לא זכיתי לראות את תשובתו של ה' מועלם,(לא מצליח) אך אחכה לתשובתו של ח' צבי בעניין.
אני בטוח שר' צבי ידע להסביר את זה יותר טוב אבל בלי להיות כימאי אשתף את הידע שלי:
איך נוצר ה-אלכוהול למטרת שתיה?
לוקחים פרי כל שהוא ונותנים לו להרכב.
את הריכבון הזה מכניסים ל"מזקקת"
המים מתאדים ב-100 מעלות סלציוס (מידה האירופאית של מדידת מעלות, פרהנייט היא המידה האמריקאית) האלכוהול לעומת המים מתאדה ב-85 מעלות.
הפירוש הוא שע"י תהליך זיקוק (חימום ב-85 מ' מפרידים את האלכוהול מהמים.
לפעמים ניתן לראות על קנקני משקה משובח מזוקק פעמיים (DOUBLE DESTILLATION) שזה אומר שלאחר הזיקוק הראשון העבירו שוב את הנוזל במזקקת וקיבלנו משקה יותר חריף.
זיקוק ראשוני נותן בערך 45 % אלכוהול, השני נותן 85-90%.
עד כאן אין בעיה כשרותית בתהליך הייצור, השאלה היא אם מה משתמשים בחומר גלם.
להלן כמה דוגמאות של משקאות מוכרים ומקורם:
וודקה רוסית פשוטה - תפו"א
וודקה פולנית ורוסית משובחת - חיטה או שעורה (יכול להיות חמץ שעבר עליו הפסח).
וויסקי אמריקאי וקנדי - חיטה + יישון בחביות (הוויסקי במקור הוא גם כמו הוודקה שקוף וע"י ישון בחבית ו/או הוספת כרמל מקבל את צבעו החום, כנ"ל יכול להיות חמץ שעבר עליו הפסח)
וויסקי סקוטי - כמו 3 רק שישנה בעיה נוספת הישון הוא בחביות של יין שרי (מחלוקת לא קטנה סביבו, הכימיכאי של הרב לנדא אוסר, נותן טעם לשבח, המתירים טוענים שהטעם שנותן החבית הוא זניח ובטל).
כלבדוס - תפוחים.
אוזו, פסטיס, ארק - גרעיני שומר.
הבעייתיים ביותר הם ברנדי והמשובח מסוגו קונייק - ענבים (בעית יין נסך).
לאחרונה מייצרים בצרפת וודקה על בסיס ענבים, הנושא הגיע עד לבית משפט העליון הצרפתי, שבסופ]ו של דבר למרות החוקה הדרכונית בנושאים אלו בצרפת אישר להשתמש בשם "וודקה".
כך שלמסקנה אם לא יודעים מה מקור האלכוהול בוודאות, אין שום היתר להשתמש בו להכנת דיו, וגם לשתותו בשמחות.
ראשית לא כתבתי מה שהבנת מדברי "לחיים כתבת שאם לא יודעים אם יש אלכוהול בדיו אין שום היתר להשתמש בו,"
כתבתי לעומת זאת: "אם לא יודעים מה מקור האלכוהול בוודאות, אין שום היתר להשתמש בו להכנת דיו, וגם לשתותו בשמחות"
וההבדל בין מה שכתבתי ומה שהבנת, הוא בדיוק ההבדל בן לכתחילה ובדיעבד.
אין חולק גם לא המשנה ברורה שלכתחילה אין לשים סתם יינם במרכיבי הדיו, לכן כתבתי שהיצרן של הדיו שלא יודע מה מקורו שלא ישתמש בו.
וכל תשובתי הארוכה הייתה תשובה לשאלה של קלונימוס 1 "מה הבעיה של האלכוהול בדיו?"
לגבי סת"ם יינם, נכון שיש מתירים כמו שהזכרת, אבל האם כיום מישהו ייצר דיו מסתם יינם וימכור בקבוקון אחד???
בנוסף יש הבדל בין סתם יינם ליין נסך ומי ערב שהגוי שמייצר את היין עושה את זה שלא למטרת ע"ז?
מיטב יצרני היין במיוחד בצרפת הם אנשי כמורה.
לגבי חמץ שעבר עליו הפסח ישנה בעיה מעבר ליישון בחביות של יין לגבי הוויסקי "שיווס ריגל", עד לפני כמה שנים אחד מהבעלים היה יהודי, והיישון המינימלית של סוג זה הוא 12 שנים !!! יש גם של 24. למעשה כדי להיות בטוח צריך לחכות מינימום 12 שנה מיום עזיבתו של יהודי זה כדי שיהיה אפשר לשתות למי שמתיר היישון בחביות יין שרי, וגם אז צריך להיות בטוח שלא יערבבו ע"מ לשפר את הטעם בקבוקים מלפני כן.
היום כשמפקידים בתום לב כסף בתוכנית חיסכון, אפילו לא אתה מפקיד, המעסיק מפריש לך לקרן פנסיה, חברת הביטוח משקיע במניות, מי ערב שהיא לא משקיע במשקאות חריפים על בסיס חמץ ו/או אפילו בחיטה עצמה? והופס זה בבעלות יהודית ואפילו בבעלות יהודית חרדית = חמץ שעבר עליו הפסח.
התעשיה והכלכלה כל כך מורכבים שאין לדעת מה נעשה שם.
תמצית תעשייתי, שלכאורה מוצר תמים, מורכב מיותר מ-300 רכיבים, ואם לא היה לנו בארץ מפעל "פרוטארום" שקווי היצור שלה תחת מיטב ההשגחות, אינני יודע אם הרבנות הייתה מסוגלת לתת השגחה על שום מפעל בארץ.
יש שני צדדים למטבע, כשם שהיום ניתן לאכול צ'יז בורגר בלי לעבור על תורתנו הקדושה ולהישאר פרווה או להפיק ג'לאטין כשר למהדרין על בסיס עצמות של דגים כך ההתפחות הטכנולוגית פותחת בעיות נוספות ואין סופיות בכשרות שרק המומחים והעוסקים בתחום יכולים לעלות עליהם. לא בכדי הרב לנדא מחזיק במשרה מלאה שתי כימיכאים בעלי שם עולמי. אפילו הרבנות הראשית בצרפת מחזיקה כימיכאי שעומד בקשר הדוק אם הכימיכאי של הרב לנדא ושל העדה החרדית למרות שההשגחה שם אי רק ברמת רבנות, גם לא רבנות מהדרין.
לא כאן הנושא, אבל אתן עוד דוגמאות קטנות:
מפעל המייצר שימורים של אפונה וגזר, לכאורה, דבר תמים, חוץ לארץ אין בעיה של תרומות ומעשרות נו מה כבר יכול להיות???
אפונה וגזר הם דברים עונתיים, מה עושה מפעל זה בשאר ימות השנה????
רוב המפעלים כדי לחסוך באנרגיה משתמשים ב"קיטור חוזר" (בתחילת השבוע מרתיחים המים המיועדים לפיסטור של השימורים ומביאים אותם למעל 100 מעלות. המים הרותחים האלו עוברים דרך מערכת, מגיעים לאמבטיה בתוכה עוברים הקופסאות שימורים, והם מתקררים ל-85 מעלות במגע אם השימורים הקרים, לאחר מכן המים המקוררים האלו חוזרים לקיטור ומורתחים שוב למעל 100 מעלות וחוזר חלילה במשך כל השבוע.
מה קורא אם מפעל זה עושה גם שימורים של דבר אחר???
יש לנו מוצר תמים, אפונה וגזר, בשריים ולא רק בשריים הם גם אסורים באכילה.
גם בדיקת אלף מעבדות לא יצליחו לגלות את הדבר אחר הבלועה בתוך האפונה והגזר !
עוד מוצר תמים למדי, זיתים מחורצנים, אם בדקו עורלה והפרישו תו"מ, בכך לא תם הסיפור, מכונות החירצון עובדות במהירות מאוד גבוהה, ויש צורך בשימון תמידי כדי שהחלקים לא יתחכחו אחד בשני דבר שיביא לשבירת והשבתת המכונה. אינני יודע להגיד בוודאות מה % השמנים שמקורן מן החי שמשמשים לשימון מכונות אלו, בכל זאת אם אין השגחה על נושא זה, המוצר כבר לא תמים כ"כ.
אם בזיתים עסקינן, זיתים שחורים (לא מושחרים) שמקורם מיוון, רוב הסיכויים שהם עברו בתמיסה המכילה יין או אבן של יין. חשש זה אינו קיים כנראה בזיתים שמקורם ממדינות איסלמיות.
והטעיית הצרכן היא עד כדי כך שגם הכשרים מכובדים ביותר רושמים "חלק לפי שיטת הבית יוסף" וכל מי שנגע בנושא בצורה מעשית, שוחט משגיח, רב משחתה וכו' יכול להעיד שזה שקר גס, על 100 פרות הנשחטות גם במקומות שיש תנאים מצויינים לגידול יוצא אולי פרה או שתיים לפי הבית יוסף חלקה לגמרי, כל השאר הם חלקות אבל לפי הרמ"א, זה לא מפריע ליבואנים בשיטוף אם נותן ההכשר לרשום "לפי בית יוסף".
לדעתי כדאי לך לעבוד היטב על בניית הקולמוס שנראה שלא נבנה הכי טוב... וזה מה שמקשה לך כנראה להוציא אותיות חדות יותר.. באות י' בכתיבת הב"י (והאר"י) יש לכופף הרגל היטב לצד שמאל..
בקשר להערה על האות ש' שמעתי מסופר מומחה אם אני לא טועהבשם הרב דוידוביץ' שבכתיבת הארי"י יש מדקדקים לחבר דווקא הואו האמצעית לשמאלית ולא באמצע בשביל שהואו הימנית תיראה במקצת כאילו היא מעין כ', וכן ראיתי אצל הרבה סופרים מומחים שכך כותבים לכתחילה. מ"מ בוודאי שיש למלאות דיו בשפיץ למטה במקום החיבורים שזה עדיין יראה כמחובר לאמצע ולא כמו שכתב הסופר הנ"ל..
הייתי מעדיף לראות מזוזה שלמה כי מעניין אותי אם אתה שומר על אחידות גובה הכתב לכל אורך השורה.
בנוסף, אתה יכול בקלות לשפר את הצד"י. אני שניתי כמה פעמים את הבניה שלה עד שהסתדרתי איתה.
אחד הכללים החשובים זה לעשות את הראש השמאלי ארוך יותר מהימני בכל האותיות שעטנ"ז ג"ץ (לא רק בשביל המתייג). אם תעשה את הראש השמאלי קצר יהיה לך קשה להוריד אלכסון (וגם לא יהיה לך מספיק דיו) וכנראה שיווצר לך התפשטות של דיו ותצטרך להתחיל לרבע את הראש ולבזבז זמן.
עוד דבר: כשאתה עושה את הראש השמאלי של הצד"י ארוך יותר אז המושב יהיה ארוך ויפה ולא קצר ואז לא יהיה לך חשש להתפשטות של המושב עם האלכסון שהורדת. שים לב שהראש הימני יורד כמו מעוין וזה לא טוב. תרבע את הראשים ויהיה לך קל מאוד להוריד את האלכסון ממנו.
כדאי שתכתוב עוד כמה צד"י ותעלה אותם לכאן כי יכול להיות שזאת ספציפית יצאה ככה.
סלח לי על השפה הלא מקובלת (אלכסון, מעוין וכו...' פשוט אני עייף אבל זה תפס לי את העין אז הייתי חייב לכתוב לך לפני שאני הולך לישון).
זה דין פשוט שלכתחילה מוציאים את הו' האמצעי של האות ש' מהירך השמאלי ולא מהאמצע בין ספרדים ובין אשכנזים. עוד יותר יש כאלו שסוברים שהאות ש' שרגלה האמצעי יוצא מהאמצע (הר' מרדכי אליהו ה' אוירבך זצ"ל) זה רק כשר בדיעבד!
לגבי מה ששאלת את הרב גרוס בדיון הקודם לגבי הל' שנכנסה מעט לחלל הך',
האם אמרת לו שתינוק קרא אותה ה' כשכיסו לו את החלק שמחוץ לך' כמו שכתב ידידנו השואל שם.
כי אז, מה משנה שלנו שכתב ראש הל' משמאל לימין, הרי כשגמר ראש הל' השתנתה צורת הך' לה' וחזרה לצורתה רק לאחר שגמר את הל', ולמיטב ידיעתי הרב גרוס מחמיר בכה"ג.
ב. ההגדרה הקודמת במקומה עומדת, ניתנה כתשובה למקרה שצירפתי (עם דל"ת רבתי) כמובן כוונתו של הרב על חלק שהוא תחילת הכתיבה והתשובה שניה לא שונה מראשונה אבל אתה צודק שיותר מדוייק כהגדרה.
ג. אני צריך לפגוש את הרב בימים הקרובים, בלי"נ אנסה להסביר לו שהוא צריך להחמיר לפי שיטתו. אבל לענ"ד הוא לא יסכים בזה בכל זאת, בגלל שהדמות ה"א שצירפת (בתחילת השירשור) לא דומה לה"א לענ"ד. ויש עוד כל מיני סניפים להקל בזה במיוחד שמדובר בכ"ף פשוטה ולא בדל"ת ורי"ש. (הרב הורא לי לא לתקן מקרים כאלה בס"ת ישנים ולסמוך על שו"ת רב פעלים המיוחס לבן איש חי)
ד. לגבי בלקח (בשירשור הקודם) אתה צודק במאה אחוז, בשבת שמתי לב שתי מעלות הצמודות מתוך 48 מעלות שהתורה נקנת בהם (מתוך 48) והם שימוש חכמים, דקדוק חברים. אני הבאתי את השימוש שהיה לי ואתה דקדקת בו. עוד צריך עיון.
במקרה דנן, מה אכפת לי מאיפה התחיל לכתוב את האות אכפת לנו מאיפה התחיל את האות רק במקרים אחרים כגון שהאות כבר קיימת לדוגמא: 1- כתב את המילה "דבר" והכניס את קצת מעקב האות ב' אל תוך האות ד' שמאחריה, בזה יש להקל כיוון שכבר האות ב' היתה כתובה ולכן מעולם לא נעשתה כאן אות ה'. 2- כתב את המילה "דבר" והכניס את ראש האות ל' מהשורה התחתונה קצת לתוך האות ר', גם בזה יש להקל אם התחיל את ראש האות ל' מלמטה, כיוון שהאות ל' היתה כתובה ולכן מעולם לא נעשתה/נהפכה לאות ה'.
מה שאין כן במקרה המובא כאן, כיוון שהתחיל את האות ל' מהראש ולא מלמטה (דהיינו מה-כ') נעשתה כאן אות ה' רבתי ולכן גם אם מסתפקים צריכין כאן ש"ת.
נאמר הפוך- אם הייתי צריך אות ה' רבתי כאן, היינו מכסים לתינוק את החלק הנשאר בחוץ מהאות? ודאי שלא. אלא היינו מראים לו את כל הראש של הל' ולא היינו מתחשבים/שואלים בכלל מאיפה הוא התחיל משמאל או מימין.
מה שכן יש באות ך' פשוטה קולות שאין באותיות ד/ר שנכנס לתוכן חלק של אות. (לע"ד כל הקולה הזאת רק כדי לא להוציא לעז על הראשונים) באות ך' פשוטה יש 2 דברים להקל, 1- אם נכנס נניח ראש של ל' לתוך ך' פשוטה והוא מגיע לפני החצי של גג האות אנו מכשירים אפ' שלא נשאר אורך האות כשיעור הראוי לה. 2- אם נכנס נניח ראש של ל' לתוך ך' פשוטה והוא מגיע אל תוך האות לכיוון גגה אך נשאר אורך האות כשיעור הראוי לה, אפ' שנכנס לאחר החצי של גג האות.
בחוברת שאלות של לשכת הקודש, טבילה במקווה הובאה כאחד הדברים שקובעים ברמת ההידור.
ברור שדברי החיד"א התקבלו מאוד אצל הסופרים, וטבילה נאה לסופר תמיד.
בתפילין ומזוזות אני לא מסוגל לגעת בקולמוס אם לא טבלתי.
אלו דברים שמשפיעים בנפש האדם ולך תדע איזה השפעה זוכה האדם ע"י טבילה פשוטה.
דווקא אצל חב"ד שזה חסידות יחסית רציונאלית, לפחות היתה כך (באופן ההתנגדות לסגולות קלילות וחשיבות של מעשיינו ועבודתינו), הדבקות למקווה מוכיחה איזה שהוא עניין נעלה, מעבר לאיזה הנהגה חסידית כטקס מן המניין.
אבל לא אכחיש שבתו"מ אני חרד הרבה יותר, אתה לא מבין למה?
אם יש לי פטריות ברגל או מאיזה שהוא סיבה הכרחית לא טבלתי (לא בגלל הכיף שלי) אני יכול להסתפק בנט"י ע"ב בסדר המופיע באר"י (המובא בבן איש חי) וכך הורא הרב מרדכי זצ"ל
לא יודע מה נהיה בעולם, אולי זה בגלל החום ו/או בגלל ה- STRESS (סליחה אני לא יודע איך אומרים בעברית אולי הלחץ).
העובדה היא כיום א"א להגיד משפט או להביא כתבה מעניינת בעיני, בלי לגרור תגובות אין סופיות כאילו לקחתי מישהוא על שפת הנהר הגועש ואיימתי עליו שאם הוא לא טובל אני מטביל אותו בכח !!!!
בסה"כ נתקלתי במה שהוא נחמד, אני חוזר בעיני ורציתי לשטף אותכם לידע כללי.
גם לא דרשתי מאף אחד להפוך לחב"דניק ובנוסף אפילו רשמתי שזה כתבה מאתר שמזוהה אם חב"ד כך שאינני מבין משפט בסגנון: "לחיים, זה לא הוכיח כלום. הבאת רק מה מנהג חב"ד ובעיני זו לא ראיה."
לא ניסיתי להוכיח כלום !!!! ולא ניסיתי להביא ראיות !!!! הסתפקתי להביא ידיעה נטו.
מה קרה? אסור לפתח נושא? אתה הבאת משהו בנוגע למשהו שנכתב. כל אחד כותב מה שנראה לו (מסכים או לא). אף אחד פה לא פוסק הלכתי. בסה"כ זה פורום של סופרים עם נסיון וידע מסויים. אם נתרגם את זה אז מדובר במקום שכ"א יכול להביע את דעתו בתורו.
לא מובן לי למה קישור לכתבה שיכולה לפתוח אפיקים חדשים וראיה שונה צריכה לפתח דיון לדעתי סוער שלא במקומו.
ואם תרצה באמת להבין מה מפריע לי בתגובות אז הנה:
כל היום צועקים ושרים ורוקדים "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך" וכשצריך לעשות למענו מעבר למחוייב בדין, זה כבר מתסיס בצורה מטורפת בסגנון "מקווה רק לבעל קרי", "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" וכו'.
נו, אז אוהבים אותו ומוכנים להקריב למענו או לא?????
לרוב לא תוכל לעשות איתה קולמוס כי היא תישבר לך או שיוותרו לך חריצים שידפקו לך את הקולמוס לכן עדיף לקחת נוצה גמישה שלא תישבר או תתפוצץ לך בעת שתחתוך אותה..
וכדי לבדוק את גמישות הנוצה לוחצים עליה מעט לראות אם היא מתגמשת..
נוצה יבשה... לפחות כמה שנים טובות היא צריכה לעמוד, והסימן הוא שהיא בצבע צהבהב.
לפני עבודה עם נוצה יש להשרות אותה במים רותחים למשך דקה אחת בלבד. לאחר עשיית הנוצה להמתין קצת לפני כתיבה. (תלוי כמה זמן לוקח עשיית הנוצה) אם זה הרבה זמן אין צורך בהמתנה.
כשצריכים לבדוק אם נכנסת אות לחלל אות אחרת, אזי בודקים עם סרגל או משהו אחר מהקצה של האות לאותו גוף זר שנכנס לתוך חללה, ורואים אם נכנס או לא.
אך כשמראים לתינוק לא עושים כך, אלא מראין לו את כל הגוף הזר שנכנס לתוך חלל האות דהיינו: אם נכנס קצת מראש הל' לתוך ר' אין מסתירין לו את כל האות ורק משאירים לו את החלק הקטן שבקושי רואים שנכנס פנימה, אלא משאירים עוד קצת מראש הל' (הראש עם הצוואר- חלק הוא"ו) ואז שואלים.
כמו שאם יהיה לנו ספק באות ה' שלא עשה את רגלה השמאלי כמו שצריך ויש כאן שינוי צורה, בודאי שנראה לתינוק את כל האות ולא נסתיר ממנו חלק ממנה.
היה אצלי מתייג והראה לי (חבל שלא טרחתי לצלם) שהוא הכניס בתפילין מקצת מראש התג (ראש קטן) לקצה השמאלי של ד' של "אחד", ובעל התפילין פנה לרב משה שאול קליין, ופסק שכשר בדיעבד.
ומתייג זה נאלץ לפצות את בעל התפילין
ועדיין, גם מהדוגמאות שהבאת לא הייתי מסיק באופן גורף שאם נכנס רק חלק מראש הל' שלא פוסל, כי ייתכן ואם נכנס קצת יותר הוא היה מחמיר, לפחות להחשיב כדיעבד.
דווקא בתור אדם שזכיתי ולו במעט להכיר את הרב גרוס, וכמוך גם אני מעריך מאוד את ידיעותיו וגאוניותו, ואת הסברא הישרה שלו, ואף אני מרבה להטריד אותו בשאלות ומקבל את פסיקותיו ללא שאלות.
עדין אין זה נכון להציג זאת בציבור כביכול "אין בלתו".
זכינו ב"ה בדורינו להרבה מורה הוראה מומחים לתחום הסת"ם, וכמו שאתה מצאת כי דעתו של הרב גרוס מתקבלת עליך על הלב, ישנו לכל סופר את המורה הוראה שנוח לו איתו. מי אנו שנשפוט בין מורה ההוראה, מי טוב יותר ומי פחות, מי פסיקותיו נכונות יותר ומי לא, מי מחזה ומי לא.
לי בכל אופן אין את הכלים הללו לשפוט, וגם אם יש לי העדפה למורה הוראה מסויים, אשמור זאת לעצמי, ובטח שלא אעז להטיל פגם במורה הוראה אחר.
אומנם מסקרן אותי כיצד הסקת על מורה הוראה שהוא מתחזה האם יש איזה קריטריון ברור מי ראו להיות מורה הוראה?
הרב פעם הראה לי שאלה ששלח לד' גדולי הדור וקיבל ד' תשובות שונות (מכשר עד פסול ומה שבאמצע)
לכן כתבתי שיש גישות שונות (לגיטימיות). אבל אני אישית מתחבר לשיטה של הרב שהוא קצת דומה לשיטה ספרדית.
הכל מסודר בכללים והגדרות מדוייקות ולא תחושות לא מוגדרות.
אני קטן מאוד וחדש מאוד בנושא ולא שופט אף רב כל עוד שיש לו נימוק הלכתי הכל לגיטימי....
לגבי המתחזים, אולי הם לא מתכוונים להיות מתחזים אבל אלה אנשים שפותחים בית הוראה קורסים להגהה וכדו' ובקיאים בספרים אפילו מעבירים שיעורים עמוקים אבל אין להם מספיק שימוש חכמים לכן גורמים לתקלות חמורות, ועוד סימן בד"כ שהם חושבים שהם יודעים הכל. .
איך מזהים אותם? מבחי' מדד ראשון איך הם מתייחסים לס"ת ישנים. פעם לקחתי ס"ת ישן שנכתב ע"י אחד מגדולי קושטא, למו"צ מזוייף ואמר לי נו, פעם לא ידעו הלכות! הכל פצע וחבורה ומכה טריה." ואילו הרב גרוס יצא מכליו מרוב התפעלות. אפילו פעם ביקש ממני תמונות של שירת האזינו ושירת הים כדי להחליט מה הצורה הנכונה
וכן פעם היתה לי שאלה בכתב אדמו"ר הזקן, אחד המו"צים הנ"ל אמר לי לא פחות "בר מינן", הכל פסול!
דבר שני, עד שאני מקבל שהמו"צ הוא אמיתי אני שואל רבנים גדולים ומוכרים אם הם מסכימים לדעתו של המו"צ החדש ההוא. לא פעם קרה שבקשו ממני את שם המו"צ שהורא לא נכון ובקשו ממנו שיחדול להורות הלכות בעניינים האלה.
סיפור זה שמעתי מידינו הנכבה אל הכלים והזכור לטוב ר' רחמים כשביקרתי במעונו בעיה"ק צפת תבובב"א:
סופר אחד לאחר כתיבת פרשיות תפילין הלך לשאול מורה הוראה, הרב ס. ממושב שע"י עיה"ק צפת, הנ"ל פסק לפסול.
הסופר רתח והלך לשאול את הרב מועלם מחבר הספר הידוע "יריעות שלמה" והוא שאל אותו היכן אתה גר והוא לתומו ענה צפת, הרב מועלם שלח אותו לרב ס. בהוספה שמה שיפסוק מקובל עליו !
הסופר לא נרגע המשיך את דרכו לרב מרדכי אליהו זצ"ל. הפעם הוא היה מוכן להתחמק אם הרב ישאל אותו על מקום מגוריו, ולפלא הרב זצ"ל לא שאל הוא רק קבע ברוח קודשו, אתה הרי תושב צפת תיגש לרב ס. במושב ב.י. !!
סיפור מדהים אני מקוה רק שאני חוזר עליו בצורה נכונה אם כל הפרטים.