ובכל זאת אשאל ואשמח אם יהיה מישהו שיוכל להשיב בהסתמך על מקורות. סופר שנהג לטבול ובעקבות ניתוח אין לו ש"ז, האם יש טעם שימשיך לטבול? 

נראה פשוט מהפוסקים שיש עניין. כתוב שיפה הטבילה לסופר תמיד, גם כשהוא טהור. וכן בספרים מהודרים זה תנאי בחוזה שיטבול כל יום, ואפילו שהוא ודאי טהור.

וכן כתוב שזה לתוספת קדושה (אני לא זוכר את המקורות המדוייקים, כפי הזכור לי מובא ביריעות שלמה חלק א בפרקרים הראשונים בהלכות של הסופר).

בכל מקרה לכאורה זה רק הידור, כי רק טמא קרי יש דיון לגביו האם צריך להודיע לקונה כשלא טובל (כי הסטנדרט זה לטבול לקרי).

לפי ספרי חסידות ודאי שיש עניינים גדולים בזה.

טבילה במקווה זה לא רק טהרה מטומאת קרי, אלא זה מקדש את האדם ועוזר בהרבה עניינים, ודבר זה מורחב בהרבה ספרים, וכן הרבה נוהגים לטבול כל יום

כל מה שהזכירו נכון ומקורות הם מהאר"י ז"ל ומספרי החסידות.

ידוע גם שהטבילה מועילה לטהרת המחשבה וריכוז וזה העיקר ביחס לסופר, יש בטבילה עוד מעלות של תיקון הכעס ותוספת קדושה.

זאת אומרת מלבד הסרת הטומאה יש כאן גם תוספת טהרה,

והרמח"ל כבר כתב שכגודל קדושת הכותב כך יושפע קדושת הסת"ם.

אם המקורות הם שיגרמו לכב לטבול אחפש את המקורות לדברים הנ"ל.